בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הצבי ישראל בדרך לחלל 
 
 
יוענה גונן

הפתעה גדולה: יוענה גונן מסכימה עם צבי הנדל שהגיע הזמן להעיף את יצירותיהם של זך ויזהר מתוכנית הלימודים, ולהחליפן בכמה מיצירותיו הגדולות שלו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברגליים רועדות הגעתי לפני כמה חודשים לכיכר הברלינאית בה שרפו הנאצים ספרים לפני אי אלו עשורים, התבוננתי בפסל הספריה הריקה של מיכה אולמן, וקראתי את המשפט הנודע על ההם ששורפים ספרים. אבל אפילו אוהבת ספרים (ושונאת אנשים) כמוני תיאלץ להודות, שהפעם מדובר באחת מהלהבות המוצדקות שבלהבות ישראל.

סגן שרת החינוך, צבי הנדל ממפלגת האיחוד הלאומי, החל אמש לערוך חיפוש מקיף במשרד החינוך, על מנת לאתר ספרים של גורמי שוליים מסוכנים שעלולים לטמטם את הנוער ולהובילו לבגידה במולדת, לעריקה ולניוון ערכי. המדובר ביצירותיהם של היוצרים ס. יזהר, נתן זך, רונית מטלון, סמי מיכאל ואחרים, אשר חתמו על עצומה הקוראת לפתוח בחקירה פלילית בעקבות עוד אחד מאותם "חיסולים ממוקדים" שהתמקד ב-14 אזרחים תמימים שאיתרע מזלם לחלוף בסביבתו של "מבוקש", ביניהם תשעה ילדים ממוקדים במיוחד, כולם נהרגו.

האמת שנתן זך כבר ממילא נמאס עליי. הוא היה פורץ דרך בהתחלה, אבל בשלב מסוים הוא הפך לשיכור מזדקן ומשעמם, ושירים משעממים הם דבר בלתי נסלח. לעומתו, ההחלטה לצנזר את יצירותיו של ס. יזהר נראית לי כתפארת האירוניה. הרי יזהר היה בין אלה שכוננו במו ידיהם את דמות הצבר האשכנזי יפה הבלורית, שאמנם חש מצוקה גדולה כשהוא נאלץ להרוג ערבים, אבל עושה זאת בלית ברירה. בכך אחראי יזהר יותר מכל סופר ישראלי אחר על האבטיפוס של הציוני המעונה וטהור הנשק - זה שמוכן לרצוח אבל רק בשעת מלחמה, זה שמעולם לא התקיף ורק נאלץ להחזיר מנה אחת אפיים, זה שיורה אבל בוכה, זה שמאמין בבלוף של הכרחיות הכיבוש, הגדר והסיכול למען בטחון ישראל.

הדמות השקרית של הצבר שסובל בלית ברירה את הצורך לכבוש ולהרוג היתה זו שאיפשרה למרבית הישראלים לעצום עיניים אל מול זוועות הכיבוש, ולראות כל ביקורת שנמתחה על מדיניות הממשלה כביקורת של אוהבי ערבים ועוכרי ישראל, או של אנטישמים ושונאי ישראל. כך התקדמנו דונם ועוד דונם, מחסום ועוד מחסום, כביש עוקף ועוד כביש עוקף, מוות ועוד מוות. וכל הזמן הזה הצלחנו להמשיך ולהאמין שאנחנו הנצורים והצודקים, בזכות ההיאחזות באותה דמות מופת צברית טהורה ומיוסרת.

אבל אם נטהר את מערכת החינוך מעקבותיו של ס. יזהר, שבכל זאת הוא אחלה סופר, נצטרך יצירות מופת שיחליפו את יצירותיו. הרי לא ניתן לחנך את הנוער רק על החרב. את הפתרון חיפשתי אצל צבי הנדל עצמו, שסומן כהבטחה ספרותית בדבריו על אותם סופרים משוקצים: "מדובר באנשי רוח רעה (אלוזיה!) שהוציאו עצמם מכלל ישראל, ולכן אסור להרעיל את ילדי ישראל מפרי עטם (מטאפורה!)".

ואכן, הנדל לא הכזיב. בחיפושיי אחר עקבות יצירתו הסתבר שהנדל לא רק נולד בטרנסילבניה, מחוז הולדתו של הרוזן דרקולה בכבודו ובעצמו, אלא הוא גם משורר מחונן, בעל חוש קצב הורס ויכולת מילולית מעוררת השתאות. אחד משיריו המוקדמים, שודאי ייכנס החל מהשנה הקרובה לתכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים, הוא שיר על ההתפכחות הכואבת של הימין הלאומי בארץ ישראל, ועל אובדן דמות האב הציונית:

רבין / צבי הנדל

היה איזה ראש ממשלה
לפני עשרים שנה
שסייע
לכך רבות.
נדמה לי
שקראו לו
יצחק.

בשיר מתקופה מאוחרת יותר ביצירתו מוכיח הנדל בשלות ספרותית, וגם ראייה פוליטית נוקבת. תוך שימוש באלוזיות מקראיות מחוכמות, מעמיד הנדל את דמותו של עם שאיבד את עשתונותיו:

* / צבי הנדל

דו-פרצופיות
גסה ודורסנית
של התקשורת ושל השמאל הקיצוני
מהלך שמטריף
את בני הנוער,
שאלה הם אליליו.

השיר הגדול ביותר שנקשר בשמו של הנדל אמנם לא נכתב בידיו, אך הנדל שימש כמוזה לכתיבתו. שיר זה, ללא ספק, ראוי לו שייכלל בתכנית הלימודים של בתי הספר במקום יצירותיהם המטרידות והבוגדניות של ס. יזהר, רונית מטלון וחבר מרעיהם. זהו שיר מינימליסטי, שמצליח תוך חסכנות במילים לצייר את דמות השלטון בן זמננו, שלטון מסואב ומגוחך שכבר מזמן איבד את הקשר עם המציאות:

הוצאות חבר הכנסת צבי הנדל / חשבות הכנסת

פרסום מודעה בעיתון
אירוח
מתנות
מתנות
מתנות
מתנות
סלולרי עוזר
פילים לפקס
תיקון מסך
מתנות

הדפסת איגרת אישית
מתנות
מתנות
מתנות
כבלים
סך הכל לשנת 2002
שמונים ואחד אלף חמש
מאות ושישה שקלים חדשים
וארבעים
אגורות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by