בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מחלת היאפים 
 
 
חיים כהן

חיים כהן הצליח לשמח את דן ברידג', המוח שמאחורי הלב העייף של ברודוואי פרוג'קט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשנתיים לאחר אלבום הבכורה של ברודוואי פרוג'קט, "Compassion", רואה אור אלבומם השני, "The vessel". לכבוד המאורע המשמח התיישבתי לקיים שיחה טלפונית עם דן ברידג', האיש שמאחורי הפרוייקט.

- מהאזנה ראשונה לאלבום החדש אי אפשר להתעלם מהעצבות השורה בו. הוא נורא מרגש.
"קודם כל, אני שמח שאתה מוצא אותו מרגש. תפקידה של המוסיקה הוא לרגש את המאזינים, לגרום להם לחוש עצב, שמחה, תקווה, ורגשות המושלכים על עולמם שלהם. ואנחנו באמת רצינו לרגש".

- אתה חושב שאפשר להגיע לליבם של אנשים על ידי עשיית מוסיקה עצובה דווקא? האם מלנכוליה באופן כללי היא אותנטית יותר?
"לא ממש חשבנו על היצירה בצורה נוסחתית. לא ישבנו וחשבנו על מהלכים מוסיקליים מינוריים במיוחד ועצובים, זו פשוט המוסיקה שנוצרה. אבל זה נכון שאני מתחבר לעצבות טוב יותר, ואני חושב שהדברים הפחות טובים הקורים בחיים מביאים אותך ליותר שלמות עם עצמך, לאחר שמתגברים עליהם".

- מתי התחלת לעשות מוסיקה?
"בגיל 27. אני חולה במחלה הנקראת סינדרום התשישות הכרונית (ידועה בכינויה העממי כמחלת היאפים; ח.כ) ואני מתעייף נורא מהר. חברים המליצו לי לעסוק במשהו יצירתי, אז קניתי סמפלר והתחלתי לדגום מוסיקה, וכך זה התחיל בגיל 27. די מבוגר להתחיל הא?".

- ''Compassion" קיבל ביקורות מצוינות ונחשב לאלבום בכורה מבריק, המלא בגוונים מוסיקליים המופיעים גם באלבום החדש. מה מייחד בעצם את האלבום הנוכחי?
"זו שאלה קשה. כנראה שזו האופטימיות. ב-'The vessel' יש אופטימיות מסויימת, באווירה של האלבום ובטקסטים עצמם".

- ריצ'ארד פאלמר הוא הקול האנושי העומד מאחורי רוב השירים באלבום. איפה לעזאזל מצאת אותו? הקול שלו נשמע כמו קול של דיווה מארץ רחוקה ואפלה.
"כן זה נכון, תיאור יפה. היה לי מזל גדול. חבר אחד, טכנאי אולפן שאני מכיר, המליץ לי על ריצ'י. נפגשתי איתו, דיברנו, ומסתבר שהוא בכלל לא הקשיב למוסיקה אלקטרונית או משהו קרוב למוסיקה שאני עושה. אבל בכל זאת נוצר בינינו קשר אחווה. יש לנו אותה תפיסה לגבי איך מוסיקה צריכה להישמע - מוסיקה צריכה לרגש".

- היכן נולדת? איך נראתה ילדותך?
"אתה רוצה להיות הפסיכיאטר שליף הא? (צוחק) תיכף תתחיל לשאול שאלות על אמא שלי. נולדתי בשפילד שביורקשייר, עיר גדולה ואפורה. עיר כורים תעשייתית, של מעמד הפועלים. הייתה לי ילדות סטנדרטית, אני חושב. כשהתבגרתי קצת עברתי לברייטון שם אני חי עד היום".

- המוסיקה שלך מאוד מגוונת ומושפעת מסגנונות רבים. נראה שהקונספט המוסיקלי שלך הוא לקחת את השירים הכי יפים שאתה אוהב מהעבר ולמזג אותם בהווה עם סאונדים אלקטרוניים עתידניים משהו?
"זוהי הגדרה קולעת לגמרי למה שאני רוצה לעשות".

- בשנה האחרונה אנו חוזים במוסיקאים רבים, אירופאים ברובם, שמתערבים בפוליטיקה. איפה אתה עומד?
"אני חושב שפוליטיקה ודת גורמים לכל כך הרבה כאבים לכל כך הרבה אנשים. הייאוש והכאב נמצאים במדינות השרויות בבעיות פוליטיות ועוני. יש לי אמפתיה רבה לתושבי מדינות אלה".

- הופתעת לשמוע שאתר אינטרנט ישראלי מעוניין לראיין אותך? האם אתה יודע שאתה מוערך מאוד גם מחוץ לאנגליה?
"ישראל היא מדינה שתמיד עניינה אותי. המצב הקשה אצלכם מעציב אותי מאוד. אני שמחתי מאוד לשמוע על הראיון ואני שמח שמכירים את הפרוייקט שלי גם מחוץ לבריטניה".

- יש הופעות בתכנון? איך תיראה הופעה של ברודוואי פרוג'קט?
"האמת שכן. יש הופעות בתכנון, למעשה אנחנו בחזרות בימים אלה וכנראה שנתחיל בינואר. ההרכב יכלול 6 אנשים, ריצ'י פאלמר יהיה הסולן ונשלב גם פסנתר. זה ישמע שונה מהדיסק, הרבה יותר חי".
 
- ומה עם איזה ביקור בישראל?
"אשמח לבוא להופיע בישראל, אני משתוקק להרבה שמש ושמעתי שאתם טיפוסים חמים".

- לאיזו מוסיקה אתה מקשיב עכשיו? איזה דיסק רכשת לאחרונה?
"אני מאזין להמון מוסיקה, בעיקר אלקטרונית, וגם ג'אז. הדיסקים שהכי אהבתי לאחרונה הם החדש של כריס קלארק, או פור-טט החדש, שהוא מדהים בעיני. חוץ מזה, ה-Soulsavers ואקספלודינג פלסטיק, שהן להקות בריטיות חדשות שמתעסקות באלקטרוניקה ואינדי".

- התחלנו את הראיון בלמה אתה כל כך עצוב. עכשיו ספר מה גורם לך אושר?
מוסיקה, אשתי ניקי... אתה גרמת לי להיות שמח. כן, באמת עודדת אותי מאוד".

- תודה רבה.
"לא, לא - תודה לך".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by