בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
היו להם מכונות יריה? 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סבב הביקורות השבועי על הסרטים החדשים בקולנוע: "יחידת פריצה", "מיסטיק ריבר", "נערות לוח השנה", "הקפיצה לחיים", "חיים זה חיים" ועוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

S.W.A.T - ימ"מ: יחידת פריצה

 
S.W.A.T

הסרט המושלם ליוצאי סיירות מובחרות/חיילים קרביים בחמשוש/אפסנאים בקריה, שמחפשים הזדמנות להתנשא מעל כוכבים הוליוודיים, בסגנון "היי סמואל אל. ג'קסון, ככה לא מחזיקים M-2 עם כוונת לייזר, טירון!".

ג'קסון, כרגיל שיא הקול, מגלם סמל ותיק ביחידה המובחרת של משטרת לוס אנג'לס, המופקד על הקמת צוות עלית חדש. הוא לא מאכזב ובוחר צוות שעונה על כל הקריטריונים, להלן: החתיך המורעל (קולין פארל, "תא טלפון"), הכושי המגניב (אל.אל. קול ג'יי, "ים כחול עמוק") ושוטרת אלימה אחת (מישל רודריגז, "אגרוף של אישה") המאיישת שני תקנים - היא נציגת המגזר הנשי והמיעוט הלטיני. עד מהרה הם ממונים לשמור על פושע בינלאומי (צרפתי כמובן), המבטיח קבל עם וטלוויזיה מאה מיליון דולר למי שישחרר אותו, וכמובן שיש לא מעט קופצים על ההצעה.

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את ציוני המבקרים: 47% טריות וציון ממוצע של 5.6 מתוך 10. מי שקטל טען שזהו מותחן שבלוני וצפוי שלא מחדש דבר בז'אנר. מי ששיבח ענה שכל זה נכון, אבל מה רע בכך?

הכסף מדבר: הסרט עשה את המנה שלו - הרוויח 115 מיליון דולר עם תקציב של 80 מיליון. המשימה בוצעה.

במאי: קלארק ג'ונסון (פרקים בסדרות המגן, חוק וסדר, ניקיטה - מצאו את המוטיב החוזר), 118 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Roger Ebert: מספק הנאה שנדיר למצוא היום בסרטי פעולה, בזכות דמויות משכנעות וסצנות אקשן אמינות (ברובן). סרט שוטרים ששם את השוטרים בפרונט ולא את האפקטים.

N.Y. Post: נקודת המוצא העלילתית מסקרנת, אבל עד שהסרט מגיע אליה עוברת שעה ארוכה וגם אז הוא לא מצליחה לפתח אותה כראוי. סתמי.

Salon.com: נראה כמו טריילר באורך שעתיים לסרט שכבר ראינו אלפי פעמים בעבר.
 

מיסטיק ריבר

 
Mystic River

בילדותם היו שון, דייב וג'ימי חברים טובים. יום אחד בשעה ששיחקו ברחוב, נחטף אחד מהם על ידי שני גברים זרים שהתחזו לשוטרים. כיום, כשלושים שנים מאוחר יותר, שון דיוויין (קווין בייקון) הוא בלש משטרה מבוסטון החוקר את רציחתה של צעירה מקומית. מרבית העקבות מובילות לדייב בויל (טים רובינס), אשר חזר הביתה באותו לילה מלא בדם ובפיו סיפור תמוה. בינתיים ג'ימי מרכום, אביה של הנרצחת (שון פן), פושע לשעבר, מנהל חקירה משלו במטרה להתנקם ברוצח.

בסרטו החדש של קלינט איסטווד דבר אינו עומד בפני עצמו, העבר לעולם אינו מרפה את אחיזתו והזיכרונות מאותו מקרה טראומטי רובצים על כתפי שלושת הגברים ועל חקירת הרצח כולה.

מדד העגבניות הרקובות: 80% טריות וציון ממוצע של 7.8 מתוך 10. מאז "בלתי נסלח" איסטווד לא קיבל ביקורות כאלו משבחות (וכמעט תמיד הוא מקבל ביקורות טובות).

הכסף מדבר: אי אפשר עדיין לדבר על מצב ההכנסות של הסרט כיוון שהוא עולה למסכים אצלנו יום לפני שבו הוא יוצא בהפצה נרחבת בארה"ב. והפרחים למפיצים.

פרסים ועיטורים: הסרט השתתף בתחרות היוקרתית של פסטיבל קאן וזכה בפרס 'כרכרת הזהב', אותו מחלקים במאים לאחד מעמיתיהם, לאות כבוד והערכה.

במאי: קלינט איסטווד (בלתי נסלח), 137 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
 
Christian Science Monitor: שלושה אלמנטים עיקריים נותנים לסרט את העוצמה שלו: הקצב האיטי והמהפנט, המשחק היוצא מן הכלל של כל השחקנים והתסריט המורכב והעמוק.

Film Threat: השחקנים מתחרים ביניהם מי מצליח להפגין משחק יותר מוגזם. נראה שבזמן שהמצלמה פעלה, הם היו עסוקים בשינון נאום התודה לחברי האקדמיה. 137 דקות שמרגישות כמו 137 שעות.

Apollo Guide: זהו סרט משונה, לא מאוזן, שעלול לעורר אי נוחות ואף כעס אצל חלק מהצופים. בעיקר בגלל שהוא מציב שאלות מוסריות קשות, ולא נותן להן פתרונות קלים ומספקים.

מורן שריר, מיקסר: טוב, במובן הבינוני של המילה.
 

נערות לוח השנה

 
Calendar Girls

חבורה של נשים מחליטות להצטלם בעירום ללוח שנה חושפני בשביל כסף. עד כאן אין חדש - פמלה אנדרסון עושה זאת פעמיים בשבוע - אבל הפעם אלו נשים שכבר מזמן עברו גיל הארבעים ומה שאצל פמלה חטוב, מתוח וזקור, אצלן כבר לא.

זהו סיפורן האמיתי של חברות ארגון הנשים ביורקשייר שרצו להרים תרומה לבית החולים המקומי, כתודה על שטיפל בבעלה של אחת מהן עד ליומו האחרון. לוח השנה הנועז שהפיקו למען מטרה זו זכה לכיסוי תקשורתי גדול והפך ללהיט מפתיע. עכשיו יש גם סרט, בו מככבות בין השאר הלן מירן ("החשוד העיקרי") וג'ולי וותרס ("בילי אליוט") וקשה שלא להתייחס אליו כאל "ללכת עד הסוף - הגירסה הנשית".

מרבית הביקורות היללו את הסרט ואת שחקניותיו האמיצות, וטענו כי הוא מצחיק ואמיתי, ממש כמו הסרט ההוא עם הגברים המתפשטים.

הכסף מדבר: הסרט זוכה להצלחה רבה באנגליה, מולדתו. במעט יותר מחודש הוא הרוויח שם קרוב ל-15 מיליון פאונד.

במאי: נייג'ל קול (להציל את גרייס), 108 דקות, אנגליה, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Channel 4: סרט מתוק-מריר שנמנע מלגלוש לסנטימנטליות, ומשופע בהומור מוצלח ומחמם לב, כמו שבריטים יודעים לעשות. בלי ההקשר החברתי של "ללכת עד הסוף" אבל עם הרבה יותר עור חשוף.

Shadow on the Wall: אחד מאותם סרטים שגורם לנו לצחוק בקולי קולות ואז במפתיע מביא אותנו לידי דמעות. לא להחמיץ.

Guardian: כמו הנשים בצילומי לוח השנה, המסתירות את אבריהן הצנועים מאחורי צנצנות ריבה וחמוצים, גם הסרט אינו מגלה הכל ומעדיף להתמקד באספקטים האופטימיים של הסיפור. מהנה מאד, אבל בעייתי.
 

חיים זה חיים

 
משה איבגי ויעל אבקסיס ביחד? צירוף מעט מוזר, אבל בסרטיה של מיכל בת-אדם הגבולות בין מציאות לדמיון לאמנות נזילים במיוחד, אז למה לא בעצם. מקי (איבגי) הוא סופר, שמחפש השראה בפגישות גנובות עם המאהבת שלו (אבקסיס) בבית מלון קטן ואינטימי. הבעיה היא שלה קצת נמאס לשמש כמוזה, אז היא מסיימת את הרומן, רק כדי לגלות שבעלה עוזב אותה לבד עם הילדה. עכשיו הוא בלי השראה, היא בלי בעל, הגעגועים גואים, הדמיון עובד שעות נוספות והחיים הם חיים.

עוד משתתפים: רבקה מיכאלי משעשעת כזקנה סנילית, הבמאי משה מזרחי (בעלה של בת-אדם) כבעל המלון השתקן, וחני נחמיאס בתפקיד מפתיע, שלא מיועד לילדים.

פרסים ועיטורים: הסרט משתתף בתחרות הסרטים הישראליים בפסטיבל חיפה, שמסתיים בשבת הקרובה.

במאי: מיכל בת אדם (אהבה ממבט שני, אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב), 90 דקות, ישראל, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 

הקפיצה לחיים

 
Wilbur Wants to Kill Himself
שמו המקורי של הסרט הוא "ווילבור רוצה להרוג את עצמו", כראוי לקומדיה שחורה. בחברת ההפצה החליטו שהקהל הישראלי אינו בוגר מספיק עבור שם זה וכדי להגן עליו סיפקו תחליף בטוח ומשעמם.

תקציר הסרט ראוי שיתחיל בשם המקורי. ובכן, ווילבור (ג'יימי סיבס, שתי טיפות מים רובי ויליאמס) רוצה להרוג את עצמו, אבל הוא לא מצליח ולכן נאלץ להסתפק בהפגנת אנטיפטיות כלפי העולם. אחרי שעשה שימוש לא ראוי בגז בדירתו, הוא עובר לגור עם אחיו הארבור, מלאך מינוס הכנפיים, בחנות הספרים המאובקת של המשפחה בגלאזגו. לא עובר זמן רב ולחיי השניים נכנסת אליס (שירלי הנדרסון, "טריינספוטינג"), אם חד הורית שזקוקה לכסף ולאהבה. בין שלושת הנפשות הבודדות מתפתחים יחסים מורכבים, כשצלו של המוות מרחף כל הזמן מעל.

פרסם ועיטורים: הסרט נבחר על ידי הקהל כאחד מחמשת הסרטים האהובים בפסטיבל הקולנוע של סידני.

המבקרים אינם תמימי דעות, אולם הרוב מברכים את במאית קבוצת דוגמה הדנית, לון שרפינג, על שהצליחה להביא קרח לאסקימוסים - ליצור קומדיה שחורה מוצלחת לבריטים, הידועים בחוש ההומור הקודר שלהם.

במאית: לון שרפיג (איטלקית למתחילים), 111 דקות, דנמרק/אנגליה/שבדיה/צרפת, אנגלית, 2002
(למידע על זמני ההקרנות)
 
The Sydney Morning Herald: השחקנים מתמודדים היטב עם התפקידים המורכבים שהם מגלמים כאן. הסרט נע במיומנות בין פארסה לטרגדיה ומצליח להיות מצחיק, עדין ומרגש בו בזמן.

Movie Gurus: מצד אחד “הקפיצה לחיים" יכול לטעון לתואר הסרט המדכא של השנה, מצד שני ההומור האפל אך האפקטיבי שלו מספק תחושה של הנאה בתוך כל האווירה הקרירה.

JigsawLounge.com: כל השנינות והיופי שיכלו להיות בסרט, נאבדו במעבר לסקוטלנד. אולי בדנית הסיפור על המשפחה המתוסבכת והאח המתאבד היו עובדים, אבל לא באנגלית.
 

אמן

 
Amen

הפוסטר הפרובוקטיבי של "אמן" מחבר את צלב הקרס עם הצלב הנוצרי. רוצה לומר, סרט זה עוסק בשתיקה ובאזלת היד של הכנסייה הקתולית מול אימת השואה. הסרט - המבוסס על המחזה "ממלא המקום" שחולל שערוריות לא מעטות בשנות השישים - מספר את סיפורם של קורט גרשטיין (אולריך טאקר), קצין אס.אס. שנחרד לגלות כי גז הציקלון בי אותו עזר לפתח משמש להשמדת העם היהודי, וריקרדו פונטנה (הבמאי והשחקן מתייה קסוביץ, "אמלי"), כומר שנחלץ לעזור לו להביא את החדשות המחרידות לידיעת האפיפיור. שניהם בטוחים, שאיך שהאב הקדוש ישמע על קיומם של מחנות ההשמדה, הכל יסתדר. הסרט אמנם עשוי כסרט מתח, אך אין שום חשש מספויילר - הסוף רע.

מדד העגבניות הרקובות: 67 אחוזי טריות וציון ממוצע של 6.3 מתוך 10. התגובות פושרות יחסית לסרט שעוסק בנושא כה רציני וכבד משקל. אולי הנושא חשוב, אבל יש לא מעט טענות לגבי אופן הטיפול בו.

פרסים ועיטורים: כראוי לסרט שואה, "אמן" מציג רשימת עיטורים מרשימה. הוא השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין, היה מועמד לפרסי סז'אר רבים (המקביל הצרפתי לאוסקר), וזכה על התסריט. בנוסף, הבמאי הינו אורח הכבוד המרכזי בפסטיבל חיפה שמתקיים בימים אלו.

במאי: קוסטה גאברס (Z, תיבת הנגינה), 132 דקות, צרפת/גרמניה/רומניה/ארה"ב, אנגלית/צרפתית/איטלקית, 2002
(למידע על זמני ההקרנות)
 
N.Y. Observer: חוויה מצמררת באופן חריג עבור סיפור בעל סוף קודר וידוע מראש. "אמן" הוא סרט חובה.

N.Y. Daily News: הניסיון להפוך כישלון היסטורי למותחן, גרם לסרט עצמו להיכשל. אנחנו יודעים מה קרה בסוף, אז אין מתח, ואילו האלמנטים המעניינים של הסיפור – מניעיה של הכנסייה למשל - נעדרים משום מה.

Christian Science Monitor: "אמן" נושא איתו מסר חשוב לגבי צביעות דתית וחולשה מוסרית, אך הבמאי שם דגש רב יותר על פסיכולוגיה בגרוש ועל סיפור המתח, ובכך מונע מסרטו להיות בעל אמירה משמעותית באמת.

עלא חליחל, מיקסר: ההתעלמות של הכנסייה הזכירה לי את התעלמותה של ארה"ב ממה שנעשה בשטחים
 

חוקי המשיכה

 
The Rules of Attraction

אם מאז שנגמר הפרק האחרון של "דוסון קריק" אתם שוכבים במיטתכם בלילות וחושבים, מה עושה עכשיו כוכב הסדרה ג'יימס ון-דר ביק, מגיע הסרט הזה ומספק את התשובה: הוא מנסה לברוח הכי רחוק שאפשר מדמותו של דוסון החנון, רחוק אל עולמם עמוס הפרובוקציות והשערוריות של הסופר ברט איסטון אליס ("אמריקן פסיכו") והבמאי רוג'ר אייברי ("להרוג את זואי"). בעזרת שני אלה הוא טיפח מבט קר ואכזרי, שהולם היטב את הדמות שהוא מגלם ב"חוקי המשיכה" - סטודנט סדיסט, סוחר סמים וחובב בתולות. ועדיין, נורא מתחשק לקחת אותו הצידה לשיחה ולהגיד לו: "תשמע, זה לא ילך ככה, דוסון. עם כזאת פוזה, שפילברג בחיים לא יקח אותך לסרט שלו".

מדד העגבניות הרקובות: 43 אחוזי טריות, וציון ממוצע של 5.3 מתוך 10. חלק מהמבקרים אהבו את השטיקים הרבים ו"המגניבים" של הסרט, לאחרים הם עשו כאב ראש.

הכסף מדבר: זהו סרט עצמאי וקטן יחסית (תקציב של 4 מיליון דולר בלבד), ולמרות זאת 6 וחצי מיליון, זה די מאכזב.

במאי: רוג'ר אייברי (להרוג את זואי), 110 דקות, ארה"ב/גרמניה, 2002
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Apollo Guide: סרט שאמור לבקר בחריפות את הריקניות והבנאליות של בני נוער אמריקאים, אבל הוא כל כך ריקני ובנאלי בעצמו, שנשאלת השאלה: למי לעזאזל אכפת?

Rolling Stone: ג'יימס ואן דר ביק רוצח את ילד-טוב-דוסון בקומדיית סקס מיואשת לנוער שמאס ב"אמריקן פאי".

James Berardinelli: הסרט עמוס בטריקים קולנועיים שונים (עלילה לא ליניארית, מסך מפוצל, הילוך מהיר, עריכה קופצנית ועוד), לפעמים זה עובד ולפעמים זה יותר מדי, אבל זה אף פעם לא משעמם.
 

הילדים היקרים שלנו

 
Nos Enfantse Cheris

החופשה השנתית היא מוסד קדוש עבור הצרפתים, וגם האהבה. כאן הם משלבים את השניים לקומדיה עממית אחת. שניים שהיו פעם ביחד ונפרדו, ומאז כבר הספיקו להתחתן ולהקים משפחה, נפגשים לפתע בסופר לאחר שנים שלא ראו זה את זו ומחליטים איכשהו לצאת עם משפחותיהם השונות לחופשה משותפת. נשמע רעיון גרוע? נכון מאד. גם ככה חופשה משפחתית יכולה להיות מקור לא אכזב למתחים ומריבות, אז עכשיו שתי המשפחות צריכות להתמודד עם האקס או האקסית, שלא לדבר על האורחים השונים שממשיכים להגיע.

במאי: בנואה כהן, 86 דקות, צרפת, צרפתית, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 

רטרוספקטיבה של עמוס גיתאי

 
בזמן האחרון נדמה שכל מעריציו של הבמאי עמוס גיתאי החליטו להתאחד למען מטרה אחת - להפוך אותו לנערץ ואהוד בארצו, כבשאר העולם. במסגרת מאמצים אלו יצא לאור ספר עב כרס, וכבד ראש על פועלו, אותו כתבה חוקרת הקולנוע אירמה קליין, עלון הקולנוע של הסינמטק הוקדש לניתוח סרטיו והשבוע נפתחת בסינמטקים בארץ רטרוספקטיבה מקיפה של כמעט כל יצירתו.

כיוון שגיתאי מצלם ומביים כבר קרוב לשלושים שנה, מדובר על הרבה מאד סרטים. בסוף החודש יעלה על מסכי הקולנוע בארץ "עלילה", סרטו החדש של עמוס גיתאי, לאחר השתתפות בפסטיבל ונציה והפצה נרחבת בצרפת, ואז נוכל לראות האם הקמפיין הנרחב נשא פירות.
 

אכזריות בלתי נסבלת – טרום בכורה

 
Intolerable Cruelty

חובבי האחים כהן לא ידעו איך להתמודד עם הבשורה - השניים בחרו לביים לראשונה תסריט שלא הם כתבו במקור, באולפן הוליוודי גדול, עם כוכבים שוברי קופות ובנוסף עוד קומדיה רומנטית, לא פחות.

טוב, עדיין קשה לקרוא לסרט קומדיה רומנטית שגרתית ותמימה. ג'ורג' קלוני מגלם את מיילס מאסי, עורך דין המתמחה בענייני גירושין ועושה זאת היטב. קתרין זטה-ג'ונס מגלמת את מרלין רקסרות', מתחתנת סדרתית, שמתמחה בהשגת דמי מזונות נכבדים מהאקסים שלה, וגם היא יודעת את המלאכה. השניים ניצבים זה מול זה לקרב איתנים, הם רבים ומתעמתים, תוך החלפת עשרות שורות שנונות ועוקצניות. צפוי כמובן שכל הטינה ההדדית הזאת תוביל לבסוף לקטע רומנטי, אבל בכל זאת זהו סרט של האחים כהן, אז שום דבר לא מובטח מראש.

מדד העגבניות הרקובות: אמנם הביקורות מסכימות שזהו סרטם הנגיש ביותר על האחים, אבל הוא עדיין מטורלל כראוי, מצחיק מאד והשחקנים מזכירים את הכוכבים הגדולים של הוליווד הקלאסית.

הכסף מדבר: אכן נגיש. הסרט יצא השבוע בארה"ב והשיג את סכום הפתיחה הגבוה ביותר לסרט של האחים כהן – 12.5 מיליון דולר.

במאי: ג'ואל כהן (כמו ב"ביג ליבובסקי" ובשאר סרטיהם, אית'ן הפיק ושניהם כתבו), 100 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

צעד קטן, שישי הפוך, ג'נטלמנים מובחרים, מלחמת האופל, אחוות הזאבים, השכנה ממול

היו זמנים במקסיקו, אנשי המזימות, לגמור עם האהבה, ג'ולי עד קצה העולם, שישי הפוך, נערות לוח השנה

בחורים רעים 2, ימי שני בשמש, הבית באומבריה, קורונדו

ראיתם את S.W.A.T. ועכשיו אתם רוצים להתגייס לימ"מ? ראיתם את "נערות לוח השנה" ואתם מחפשים את התמונות של הערומות באינטרנט? ראיתם את "חיים זה חיים" ואתם שואלים את עצמכם למה התכוונה דמותה של יעל אבוקסיס במשפט: "אני מרגישה כמו קטר, שמושך אחריו רכבת שלמה, שלא יודעת לאן היא נוסעת ומה יש בקרונות"? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע.


כל הביקורות, כל הסרטים - בארכיון המלא
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by