בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אהובתי, הבטחת לנו שפן לשבת 
 
 
עלא חליחל

עלא חליחל שולח אתכם ל"אהבה קשה" בתיאטרון חיפה כדי לבדוק איך נראית פרשנות מרעננת ומעניינת לסכסוך הדתי-חילוני

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבחירה של המחזאי מוטי לרנר לטוות בשתי מערכות את עלילת ההצגה "אהבה קשה", בהפקת התיאטרון העירוני חיפה ובבימויו האלגנטי והקולח של עמית גזית, היא בחירה מבריקה בעליל. ההצגה מצליחה להתעלות על הפיתוי הבלתי נשלט בד"כ של יוצרים ישראליים לבקר ולהשתלח בחברה החרדית (דוגמא אחרונה: "הרב קוק", הקאמרי), בצדק לפעמים- ושלא בצדק לרוב. לזכותו של לרנר ייאמר שהוא צלח את התעלה המסוכנת שמפרידה בין קלישאה תיאטרלית (טלנובלה) לפנינה. כתיבתו קולחת, נבונה, מדודה, "ידידותית" לשחקנים ולקהל, מישירה מבט אל עומק הטרגדיה ואינה מרפה. זוהי מחזאות במיטבה.

שתי המערכות של ההצגה מתרחשות בשני מקומות כיאה לסוג זה של כתיבה: בביתה של רחל (נעמה שפירא המצוינת) במאה שערים ובביתו של צבי (דורון תבורי המצוין אף הוא, כהרגלו) בתל אביב. ההברקה שביסוד המחזה מתומצתת בראייה כוללת ופרטנית בו זמנית להבדלים המהותיים בין שני המקומות, וכתוצאה- בין שני העולמות, ובהכרח בין שתי הדמויות. המעבר ממערכה ראשונה למערכה שנייה, ממאה שערים לתל אביב, מאופיין גם במעברים חדים בטרמינולוגיה של הדמויות, בנקודת ההשקפה עליהן, באופי האירועים, בכתיבה עצמה וכמובן בסממני הסביבה.

מעבר זה סימל גם את המהפך שעבר על שתי הדמויות: רחל שרוצה עכשיו להינשא שוב לגרושה העתיק (רק בגלל שנכנסה להיריון?), וצבי שהפסיק לרצות בזה וכמעט מפנה לה גב באכזריות רבה. בין מערכה למערכה ניווט גזית את העלילה בחוכמה רבה וביחד עם שני השחקנים המצוינים הצליחו לשכנע ובגדול שהחיים הם לא פרק עלוב בטלנובלה על אהבה אסורה בין חילוני לחרדית; הטלנובלה היא בעצמה פרק עלוב בחיים האמיתיים הבלתי מתפשרים.

גזית מצליח לחלץ משני השחקנים את המיטב, מבלי לגלוש לאזור הדמדומים השוכן בין הקיטש לציניות עודפת. שתי הדמויות שופעות ומשכנעות ומדי פעם שובות בחולשתן. רחל וצבי נישאו לפני יותר מעשרים שנה במאה שערים, אך ספקותיו של האחרון באמונה העיוורת ששולטת בחברה החרדית וכמיהתו הבלתי נשלטת לחופשיות, אילצו את השניים להתגרש, לאחר שהעובר שלהם נולד מת (עונש מאלוהים, כך רחל).

צבי בא לבקר אחרי עשרים שנה בהזמנתה של רחל כי הבן שלו רודף אחרי אהובתו החרדית. באותו מפגש בביתה מת בעלה הרב הזקן בבית חולים. הם הספיקו לשכב והיא התעברה ממנו. השאר (המערכה השנייה) זה ניסיון בלתי אפשרי לנסות ולהינשא שוב, ולעבור לגור בתל אביב. תמיד אפשר לנסות להסביר את זה שהמערכה השנייה יותר חלשה מהראשונה באופן ברור, אך לשווא. זהו כנראה חוק טבע, שתקף גם כאן. אולי זאת בעצם המגרעה (הקטנה) היחידה של הצגה זו. ויש שיאמרו שהיה בזה מן הסימבולי: מה שמתרחש היום בתל אביב (החילוניות הישראלית) חלש לעומת מה שמתרחש היום במאה שערים (הדתיות הישראלית).

כשצבי מנסה לתאר את החיים החדשים שיהיו לרחל לאחר נישואיהם: חוף הים, בתי קפה, שפינוזה, ארוחות וכו', היא עונה בזעף: למה שאבחר בחיים עלובים שכאלה? הצופה החילוני לא יכול שלא לחשוב לרגע, בחטף, שאשה חרדית זו ממוטטת עליו את עולמו החילוני. ההצגה מצליחה להעלות את הסוגייה הנצחית של מהות החיים והאמונה, מבלי להסתבך בכבלי הפרשנות והניתוחים המייגעים של גדולי הפילוסופים. מבחינתו, מתאר צבי בספריו את העולם החרדי והדתי בכעס ונקמנות. מעין תסביך של חוזר בשאלה שרוצה להוכיח לכל הצפונים מסביב שהוא אבי החילוניות. לראייה: אני מקלל אותם חופשי חופשי!

מה שעושה את ההצגה הזו לכל כך נוגעת ואמיתית זה האנושיות שבה, שאינה מרפה לרגע ואינה מאפשרת בשום שלב למלחמת החילונים בדתיים ולהיפך - לתפוס את מקומה. "אהבה קשה" היא סיפור על שתי נפשות אבודות בשגרת הבלבול בחברה הישראלית השסועה והמתבוססת בדמה ובדמם של השכנים. הרצונות והכמיהות מנוגדים וחופפים בו בזמן, אך הכעס והספק ידם על העליונה. נשמע מוכר?
_________________________________________________
אהבה קשה, מאת מוטי לרנר. בימוי: עמית גזית, (תיאטרון חיפה)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by