בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
האלקטרונאים הצעירים 
 
 
אחי רז

בלייבל האלקטרו הירושלמי "אק-דאק" מאמינים שההשתלבות בשוק המוסיקה העולמי מתוך גבולות ירושלים היא תגובת הנגד ההולמת ביותר לחיים הבלתי אפשריים פה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחר, יום חמישי ה-30 באוקטובר, תיערך ב"בייסמנט" בירושלים מסיבה חגיגית של לייבל האלקטרוניקה והאלקטרו מהבירה "אק-דאק", שנועד לציין שנה ומשהו של פעילות, ושישה ריליסים שזכו, ברובם, לביקורות אוהדות במעט המקומות שהואילו להתייחסו אליהם.

עם סגירתה של "פאקט", בשנה שעברה, נותר הלייבל "אק-דאק" - יחד עם "מיקלתקליטים" (בה יצאו לאחרונה אלבומים ממש טובים של חנה + חסיבה וכינורו של רוטשילד) – לבדו בחוד החנית של היצירה הירושלמית, וכפי שניתן היה לצפות, התוצאה מאתגרת, כמו שאומרים.

את "אק-דאק" הקימו באמצע 2002 הראל שרייבר (שפועל תחת השם מיול דרייבר), איתמר ויינר (ספארק-או) אריאל תגר (שלאחרונה הוציא רמיקס אסיד ל"טרמינל לומיננט" של מאיר אריאל תחת השם קלבתה) וטיים סלר. "מלבד אריאל, שאותו הכרתי דרך חבר בתל אביב כולנו ירושלמים", מסביר ויינר. "הראל ואני התחלנו ליצור ביחד מוסיקה ולתקלט בערבי אלקטרוניקה בפאבים שונים בעיר, ובעיקר ב"סטארדסט" - שם למעשה הכרנו לפני 3 שנים בערך".

"הרעיון של לייבל בושל במשך זמן רב כשהמטרה הייתה קודם כל ליצור צינור נוסף של מוסיקה מסוג מסויים (אלקטרוניקה ואלקטרו), שבו נוכל לשחרר קודם כל פרוייקטים שלנו וגם של אנשים אחרים במידה ויהיו כאלה. בחודשים הראשונים זה עוד לא נקרא לייבל, אלא "קולקטיב אמנים", והמודל שלנו היה לייבלים דומים שאנחנו אוהבים, כמו "סאקשן" הקנדי, שאותו, אגב, אנחנו בדיוק מתחילים לייבא".

מנהלי הלייבל, כולם בני 24-25, הם סטודנטים (תקשורת חזותית, מולטי מדיה וצילום), ובנוסף לעבודתם בקולקטיב, מתפרנסים מעבודות סטודנטיאליות שונות. שרייבר הוא טכנאי, ויינר עובד בספריית הווידאו של האוזן השלישית, ותגר, שגר בלונדון, מצלם למספר עיתונים וכותב.

- מה הביא אתכם לחשוב שמה שישראל צריכה זה עוד לייבל ירושלמי עצמאי ונישתי?
"הרעיון העיקרי מאחורי לייבלים הוא שאתה לא רק קונה מוסיקה. אתה בעצם מקבל מוצר שיש לו תווית עם אספקטים של סאונד, עיצוב ואולי גם דרך חיים. בכל ריליס של 'אק דאק' חשוב לנו שיהיה מאפיין אק דאקי גם במוסיקה וגם בעטיפות וגם במוצרים נלווים, כמו סטיקרים ואתר אינטרנט. ריבוי הלייבלים בירושלים של לפני שנתיים היה הרמז היחידי לנורמליות בעיר ואולי בגלל זה, זה נראה לא נורמלי. כל לייבל הציג את דרכו ואת הסאונד שלו וכך גם אנחנו בתחום ההתמחות שלנו".

צליל האלקטרו, שבו מתמחה הלייבל, זכה לעדנה מסויימת בשלהי המילניום האחרון וצפונה, כחלק מגל הרטרו לאייטיז שאפיין את התקופה, ולייבלים שחיבקו את הצליל, כמו "אינטרנשיונל די-ג'יי ג'יגולו" הגרמני, לבלבו בהיסטריה. אבל מאז עבר הרבה זמן. מה הלאה?

- אק-דאק יישאר לייבל אלקטרו (+ נגזרות) בלבד, או שהכוונה היא להפוך אותו לבעל צליל פחות מזוהה אך יותר פלוראליסטי?
"הנשק שלנו כנגד ריבוי המוסיקה בעולם הוא יצירת קו אחיד ואק דאקי, ולכן יהיו דברים שגם אם נאהב מאוד ייתכן שלא נוכל להוציא אם הם לא יתאימו לסאונד שלנו. אבל הגמישות פה היא בעצם גם התבגרות שלנו כבני אדם, והרצון שלנו לא להתקבע וכן להתפתח, ולכן אי אפשר לדעת. מה שכן, כולנו שומעים מוסיקה מגוונת ולא רק אלקטרו, אפילו רוק מתקדם לפעמים".
 

לא עוזבים את ירושלים, בינתיים

- מה מצב היצירה המקומית בהשוואה למה שנעשה בתחום בעולם?
"יש בארץ מספר אנשים מאוד מוכשרים, אבל לפעמים קשה נורא לאתר אותם. דווקא הכי טובים לפעמים נשארים אנונימיים ומפחדים לצרוב דיסק ולשלוח דמו. לפעמים נראה לי שכשרון לא חסר, אבל בגלל השוק הקטן יחסית ועוד גורמים, הדברים לא תמיד יוצאים בזמן אמת וזה חבל. לי חשוב שמשהו טוב יצא מתי שהוא נעשה ולא שנים אח"כ. לפעמים אפילו חצי שנה זה הרבה".

"יש הרבה דברים מעניינים שקורים בתחום בגרמניה, קנדה, ארה"ב ואנגליה, אבל לאט ובטוח אנחנו עושים מאמץ להביא אותם לפה דרך צינורות ייבוא שאנחנו מפתחים. אני מאמין גדול במודעות לסצינה העולמית ויצירה שלא מתוך ואקום של האמן בתוך עצמו בלבד".

- ניימדרפ אותנו. מה אתם אוהבים לשמוע?
"לייבלים כמו "איריטנט", "איי.די.אס.אר", "סאקשן", "מור", וגם כל הישנים והטובים – "רפלקס", "ווארפ", "ליף" ו"555"; אמנים כמו סקנפרום, לאו-פיש, סולבנט, לגו-וולט ,פרינטד סירקט, קיד 606 ועוד ועוד ועוד.

- למה אפשר לצפות ברשימת הריליסים הבאים שלכם?
"אז ככה: דיסק שלי שייצא בחודש הבא בשם "ספארק-או גודביי גלקסי", שזה 7 קטעים חדשים שלי עם הזמרת ניקו טין/זוהר שפיר; דיסק נוסף לדיגיטל מי בסגנון היפ הופ ודראם אנד בייס; אלבום בכורה לבינום ניוטון מ"טלמעתק"; אלבום בכורה לאור בורשטיין ולהרכב שלו נערי הפוסטר; אלבום מלא של רוקסטאר וונאבי (אלה גלבוע, שהוציאה אי.פי. שכולו מחווה לבאפי); ואוסף אק דאק שני במספר עם אמנים מכל ארצנו ואולי גם ממקומות נוספים בעולם".

- איפה אפשר למצוא את הדיסקים שלכם?
"כרגע יש שתי חברות הפצה בחו"ל שמפיצות אותנו: נורמן רקורדס, שזו חנות און ליין חשובה ומומלצת באופן כללי למי שאוהב מוזיקה והם מפיצים את כל הכותרים שלנו, ופורסד-אקספוז'ר, שמפיצים את האלבום של גרונדיק וסלאבה. בכל מה שקשור בארץ, אנחנו עדיין עובדים תחת האתר של פאקט. הקשר לחוץ לארץ חשוב לנו מאוד מעבר לפריצה האישית כאמנים. התגובה הכי הולמת שאני יכול לחשוב עליה כנגד החיים בישראל היא בעצם ההשתלבות מכאן בשוק המוסיקה האלטרנטיבית בעולם. בניגוד להרבה אחרים, אנחנו בוחרים להשאר פה, ובינתיים אפילו לא לעזוב את ירושלים, אבל לא במחיר של חוסר העדכון והעירנות למה שנעשה מחוץ לפה ולא במחיר של פרובינציאליות".
__________________________________________________
המסיבה של אק דאק ב"בייסמנט" (ארוסטובולוס 2, י-ם), מ-23:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by