בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אאוט 
 
 פיני זילבר ואניטה פללי   
 
שחר בן פורת, הזמן הוורוד

אחרי חמש שנות פעילות וערבי אירוויזיון שהפכו לקאלט, סוגר האאוט, בר הגייז הכי מצליח שהיה כאן, את הדלת בפעם האחרונה. הבעלים, פיני זילבר, מסכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלושה חברים יצאו לדרך, בים, בם ופיני זילבר. השניים הראשונים, ששמם שמור במערכת, נשרו עד מהרה, וכך יצא שבמשך חמש השנים האחרונות (פחות שלושה חודשים, ליתר דיוק) ניהל זילבר די לבדו את הבר הראשון לגייז בתל-אביב, האאוט. בשלושים בנובמבר, יום א', במסגרת ערב האירוויזיון השבועי שהביא לאאוט תהילת עולם, זילבר יכבה את האורות בפעם האחרונה.

"אני לא יודע איך אני אעבור את הערב הזה", אומר זילבר. "אנשים בטח יישארו עד הבוקר. יהיה קשה לעזוב את האאוט בפעם האחרונה. זה לא יהיה קל".

- ומה תעשה באחד בדצמבר?
"אישן, אם אני אצליח, ואתאבל קצת. אני אצטרך כמה ימים כדי להתאפס על עצמי בחזרה. ייקח לי זמן לקלוט שבעצם זהו. חמש שנים הן הרבה זמן".
 

חברויות שאין במקום אחר

הכל התחיל בנסיעה משותפת של זילבר וחבר לאמסטרדם, ב-1998. השניים חזרו מעיר החופש האירופית עם רצון, כדברי זילבר, "למשהו אחר, חדש, שלא קיים כל כך". לחבר היה חלום ילדות להקים בר לגייז, וזילבר שמח לעזוב את עבודתו במלונאות. וכך, יחד עם שותף נוסף, החלו השלושה לגלגל רעיון להקים את האאוט.

השלושה השקיעו מאה אלף דולר כדי להפוך חנות טקסטיל ישנה לבר נוצץ. "יחסית לגודל של המקום זה נחשב המון", אומר זילבר, "תוצאה של קצת חוסר ניסיון ויומרנות קצת גבוהה".

- למה הכוונה ביומרנות קצת גבוהה?
"לא רצינו לפתוח עוד בר. הכוונה היתה לפתוח משהו שלא קיים, משהו מושקע, מעוצב. באותו זמן זה בכלל היה משהו חדש לגמרי, מאוד בסטייל, מאוד ברמה. הקטע של בר, ללא שולחנות וכסאות, ללא מטבח, היה חדש לגמרי".

- מה אתה זוכר מההתחלה?
"התחלנו בערב לחברים. באנו ממש לא מאורגנים. לא היה לנו עודף בקופה באותו ערב. ברגע האחרון הגיעו חברים שהם ברמנים וסידרו לנו את הבקבוקים על הבר".

זילבר, המעיד על עצמו שנכנס לפרוייקט ללא היכרות כלשהי עם אלכוהול מעבר לבירה, מצא את עצמו אחרי כמה חודשים לבדו. מאז הוא משקיע את כל מרצו וזמנו במקום. "אני משקיע הכל באאוט, ולא משנה המצב. היו פרוייקטים שהייתי מתארגן עליהם חודשים מראש - מסיבות סילבסטר, מסיבות פורים - עם חשפנים, דקורציות מטורפות, וכל זה בבר קטן. חשוב היה לי לראות פאן, שהערב יהיה שמח, שמי שמגיע יקבל הכל, זה היה המוטו של האאוט".

"התוצאה של זה", אומר זילבר, "היא האווירה במקום, שהיא מאוד חמה, עם אינטראקציות מאוד טובות. אווירה מאוד חברית. יצאו משם דברים מדהימים, מעבר ליחסים וסקס, חברויות בין אנשים שעד היום מודים שזה קיים בגלל האאוט".
 

אין כמו עפרה חזה

יום א' המיתולוגי של האאוט הוא ערב האירוויזיון המפורסם, שהביא גם לא מעט סטרייטים למקום. "הרעיון היה להביא משהו שלי מהבית. בזמנו, מי שאהב אירוויזיונים היה אומר את זה מאוד בשקט. זה היה סטיגמטי מדי. הרעיון היה לקחת משהו ולהגיד כן, סבבה, מה הבעיה, אני אוהב מוזיקת אירוויזיון, וזה לא אומר שאני נשי יותר או פסיבי, או כל האסוציאציות שיש כשאומרים את זה".

בערבים האלה, יודעים כולם, קשה לזוז באאוט. אל ההצלחה הזו הצטרף ערב נוסף של מוסיקה ישראלית - עוד אהבה גדולה של זילבר - שם נהנים ממוסיקה של ירדנה ארזי ועפרה חזה, לדוגמה. היתה גם תקופה שזילבר חילק במקום פיתות וחומוס חינם, להשלמת האווירה.

"זה חיבר הרבה אנשים ביחד", אומר זילבר. "אנשים מאוד אוהבים את האווירה ויותר קל להכיר ככה, יש מכנה משותף. היום אני בטוח שלא כל מי שמגיע בימי א' זה בגלל האירוויזיון".

- האאוט גם המציא את סצינת המדרכות. בעיה של מקום?
"זה התחיל בגלל חוסר מקום. אבל הבר, כשהוא מלא, אין מה לעשות, הוא דחוס. יש מזגן ואוורור, אבל עדיין בחוץ זה אוויר נקי. כך נוצרה אינטראקציה של אנשים שנכנסים ויוצאים, מעין מינגלינג בחוץ. כשהיו תיירים, בשנת 2000 הנפלאה, כל נחלת-בנימין היתה מלאה באנשים. סופי השבוע היו מלאים בטירוף".
 
 

אמא'לה, סטרייטים!

לאורך התקופה עבר האאוט הרבה אימג'ים. כשהוא נפתח היו אנשים שלא הגיעו כי הוא היה פלצני ומתוחכם, זה השם שיצא לו. באיזשהו שלב הוא הפך לסוג של אגודה, מרובע. אחר כך הוא הפך לפיק-אפ בר. אבל האאוט הוא הכל: תלוי מתי, עם מי ובאיזה מצב רוח אתה מגיע.

אני מבקש מזילבר להיזכר באירועים מיוחדים שקרו באאוט, משהו מעניין שאפשר לספר. אחרי חמש שנים של שגרה אינטנסיבית זילבר מצטער קצת שלא ניהל יומן אירועים, אבל מצליח במאמצים מסוימים להיזכר בסיפור אחד על בחור שכל-כך התרגש מאחד הברמנים, עד שהתעלף על רצפת המקום. וזה, חייבים לציין, קרה פעמיים, עם אותו בחור ואותו ברמן, ובכל אחד מהמקרים הוזעק אמבולנס למקום.

סקס בשירותים זה מובן מאליו. כשברוב תמימותי אני שואל את זילבר אם היה כזה, הוא מנפנף אותי הלאה. לא רק שהשאלה רטורית, מתברר שיש לה הסתעפויות: ראשית, נצפו כמה וכמה מציצות שאירעו ליד הבר, לעיני כל. השיא, כנראה, שייך לבחור והבחורה, סטרייטים מלידה, שבחרו להזדיין על הספה בקומה השנייה, בזמן שהבחורה רוכבת על הבחור ויש לא מעט הומואים מסביב. שמח.

"אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו לא מדינה מאוד גדולה עם אוכלוסייה מאוד גדולה. המצב חרבאנה כבר שלוש שנים, בקיצור, וכשאתה לוקח כמות מסוימת של אנשים במדינה בלי תיירות, וכשהמצב במדינה קשה, אז המצב קשה. אם פעם היו יוצאים חמש פעמים בשבוע, אז היום יוצאים אולי פעם; ואם יש ליינים מסוימים, אז הם ישתלבו בליין זה או אחר. אם פעם היו יוצאים לאאוט ואחר כך לקארפה ואחר כך לריינבו, אז היום מתמקדים במקומות היותר אטרקטיביים, והמקומות החדשים באופן טבעי יותר אטרקטיביים".

- בכל פעם שמקום נפתח הרגשתם ירידה?
"מסוימת, ואז זה מתאזן בשלב מסוים. או שלא. בזמנו, סוויט אנד לואו עשה מהפכה בימי שבת. הוא רוקן את העיר, כולם היו שם. יש דברים שתופסים, וכולם שם, וברגע שמקום מלא מגיעים עוד אנשים".

- למה האאוט נסגר?
"לא עברתי פה ארבע שנים של שגשוג. אפשר להמשיך עוד שנים להתגלגל, אבל להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להתגלגל, זה מאוד קשה. זה כואב. בחזון שלי ראיתי את עצמי אומר שהאאוט קיים 10 שנים או 15 שנה. גם נפלתי על תקופה לא טובה, וגם יכול להיות שזה לא יכול להיות קיים לאורך הרבה מאוד שנים. טבעי שאנשים ממשיכים לדבר המעודכן הבא. אני לא יודע עד כמה אפשר למשוך את הגלגל ולחדש".

"אני די שחוק, די מותש, ואני רוצה שינוי ולא לקום כל לילה ולהגיע לאותו מקום ולטפל בכל הבעיות. עסק דורש התעסקות 24 שעות ביממה, גם אם אני פתוח רק שש שעות. מצד שני, אילו הייתי עושה בוחטות של כסף, העניין האישי והעייפות היו זזים קצת הצדה".

- באיזה מצב כספי האאוט נסגר?
"אני מאוזן, ממשיך הלאה. הכל בסדר, אני לא פושט רגל, למרות השמועות".

- היה רגע מסוים שהחלטת שזהו זה?
"לפני כשלושה חודשים. עשיתי סוג של שינוי לקראת מסיבת הארבע שנים, ואז היתה עלייה מסוימת".
 

יש עתיד לאירוויזיון

זילבר חושף את אחד הצדדים הבעייתיים יותר בניהול עסק: "אנשים לא מבינים שאני לא מנסה לסחוט אותם ולהתעשר על הגב שלהם. המינימום הוא להחזיק מקום. השקעתי ים כסף, ואני רוצה להחזיר את זה. אני לא רוצה להישאר במינוסים רק כדי שלאנשים יהיה מרחב מחיה, והאאוט היה אחלה מרחב מחיה. אנשים לא תמיד מקשרים בין זה שהם ישתו את הקולה שלהם בתשעה שקלים לבין זה שהאאוט ימשיך, או שימשיך טוב". למרות זאת הוא לא מתכוון להיעלם משטח: "זו הקהילה שכיף לי איתה. השתניתי לגמרי בחמש השנים האלה. הייתי אדם אחר לגמרי. אני אדם הרבה יותר פתוח, יותר כיפי, מעריך את עצמי מאוד".

- אז מה הלאה?
"אני ממשיך עם ליין של מסיבות אירוויזיון גם אחרי האאוט. לא ידוע עדיין מה יהיה המקום, זה עדיין בדיונים, וגם לא היום בשבוע - יכול להיות שזה יעבור יום. המטרה היא לשמר את מה שקרה באאוט בכל השנים במקום אחר, יותר מעוצב, יותר חדש, עם יותר חלל, עם מקום לרקוד".

- ועד אז? יש תוכניות סיום מיוחדות?
"אין תוכנית מסוימת. הבר יעבוד כרגיל, עם Happy Hour עד חצות בכל ערב. אנחנו גם נפתח את האאוט בימי ד', כדי שאנשים יוכלו לבוא ליהנות ממה שקיים בחודש האחרון".
 

גם הקאפקא הולך הביתה

ארבע שנים אחרי, ארנון שבתאי סוגר את בית הקפה שלו

במקביל לסגירתו של האאוט, ככל הנראה באותו יום ממש, ייסגר לצמיתות מוסד חשוב נוסף בסצינה המקומית: קאפקא. כמעט ארבע שנים לאחר פתיחתו, ארנון זילבר אומר שכבר אין לו כוח. "הסצינה מאוד רוויה. יש מקומות חדשים, יש ליינים חדשים. הקהילה כל הזמן רוצה ריגוש, ולי קשה יותר ליצור את זה".

- המצב הכלכלי משפיע על ההחלטה לסגור?
"יכול להיות שזה גם חלק מהעניין, אבל לא שמתי לב לשינוי רציני בעקבות המיתון במה שאנשים מזמינים".

- יושבים על כוס קולה כל הערב?
"זה מאוד רגיל העניין הזה. היתרון שלי הוא שיש לי המון מקום, אז אני יכול לחפות על אנשים שמזמינים מעט, כי יש הרבה אנשים שמגיעים. כשאני יושב בבתי קפה סטרייטיים, אני לא רואה אחוז כל-כך גבוה של אנשים שיושבים על כוס קולה. זו בעיה. הבילוי הוא יותר בשביל להכיר, בשביל לספוג את האווירה, ופחות בשביל לצרוך את מה שלקפה יש להציע. יש גם אנשים שלא מזמינים כלום. אנשים לא חושבים שאנחנו צריכים לשלם חשמל, מסים, שכר דירה".

- זו אחת מהסיבות לשחיקה?
"גם, אבל חשוב לי להדגיש שאין לי טינה. היו לי ארבע שנים מקסימות, ולמדתי גם להכיר את החלקים המאוד יפים, נעימים ומקסימים בקהילה. התמקצעתי בתחום שלי בזכות הקהילה. אני לא יורק לבאר ששתיתי ממנה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by