בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בלונדז' און בלונדז' 
 
 
דביר וולק

דביר וולק חושב שאין מתאים מ"המופע של סטיב" כדי לסכם 10 שנים של שיעבוד ציבורי לערוץ 2

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראש-פינה, סוף השבוע האחרון. כל תעשיית הטלוויזיה בארץ מתקבצת למתחם של 200 מ"ר בערך לצורך פסטיבל הטלוויזיה המקומי. ובעברית: כדי לשתות הפוך גדול, לרחרח את האחוריים (ואולי גם להוסיף לקיקה) אחד של השני, מדי פעם גם לצפות בדיונים (צופית גרנט פותחת ג'ורה על רענן שקד, דליקטס) ולראות הקרנות "בכורה" של תוכניות שיוקרנו רק בשבוע הבא בטלוויזיה.

יום שישי בערב, והתכונה גדולה. בלובי של אולם ההקרנות כבר מצטופפים איזה 100 איש, ועוד מספר גדול יותר עומדים בחוץ ומחכים להיכנס לאולם. כמה מהם מסתובבים עם חיוך זחוח ענק על הפנים, וחולצות של "המופע של סטיב", אחת ההקרנות המסקרנות ביותר בפסטיבל. אחד מהם הוא יגאל שילון, האב הגאה, שנראה מדושן-עונג במיוחד עם הסיגר בפה, אבל מכיוון שהוא הולך תמיד עם סיגר בפה זה לא חדשות.

לידי עומד איש אחד עם שיער טיפה מכסיף , שרשרת חרוזים רוחניץ' על הצוואר וחולצה של "המופע של סטיב" צמודה לגוף שעשה קילומטראז' נאה במכון כושר, וממלמל לעצמו: "אי אפשר לנשום, אין לי אוויר". אם אני לא טועה (ומיד יסתבר שאני לא), זהו סטיב, והוא עומד לראות עוד כמה דקות בפעם הראשונה איך מתחו אותו במשך חודש שלם, וגרמו לו לחשוב שקריירת המשחק שלו לא בזבל כמו שהיא באמת, ואיך מורן אייזנשטיין מפלרטטת איתו – אבל הכל בכאילו, כזה, יעני. מתיחה, אתם יודעים, ותכף שילון ייצא מאחורי איזה וילון.

כמה דקות אחר כך, באולם מלא עד אפס מקום, עם אנשים שעומדים במעברים, ועוד אולם חיצוני מלא לא פחות, מתחילה ההקרנה של פרק האקספוזיציה של "המופע של סטיב", שישודר היום בערוץ 2. אחרי שעה האורות נדלקים, כולם מוחאים כפיים, והחבורה בחולצות "המופע של סטיב" מריעה בצהלות, ככל הנראה לעצמם, או לשילון, או לסטיב. לא ברור. אבל הם מבסוטים. יצאה להם בומבת רייטינג, אין ספק. וזה נראה כמו תאונת דרכים שגורמת לפקק של 20 קילומטר בכביש החוף – אתה לא יכול שלא להסתכל, למרות שזה מגעיל. גאוני.

על הקונספט בטח כבר שמעתם. לקחו את סטיב, שחקן כושל, נתנו לו את ההרגשה שהוא התקבל לשחק בטלנובלה, ובעצם שיחקו איתו חודש במתיחה ענקית. שום דבר במציאות שלו לא היה אמיתי. לא התפקיד, לא הטלנובלה, לא התגובות של אשתו, שהיתה שותפה למתיחה, לא נהג המונית (נקודת האור העיקרית בסידרה, אגב. איזה מלך!) שהוצמד אליו ומתעד הכל, לא הקלפטומניה של גילה אלמגור, לא הפלירטוטים של מורן איזנשטיין. הכל מזויף, חוץ מהתגובות של סטיב.

כמובן שההשראה היא "המופע של טרומן" המבריק עם ג'ים קארי, אבל המופע של סטיב הוא המופע של טרומן בערך כמו שיגאל שילון הוא אד האריס, למרות שהביצוע, מבחינה טכנית לפחות, מתוקתק - תסמכו על שילון שהוא יביא לעניין את הטאץ' הסליזי-גאוני שבו הוא כל כך מתמחה, התפוצצויות מצחוק מאחורי הקלעים והכל.

למרות שהמופע של סטיב מהנה לפרקים, ויש בו בהחלט קטעים מצחיקים, והוא ימשוך אליו גם מי שהמתיחות של שילון כבר יצאו לו מהסיגר - יש בו משהו מאוד מטריד. הסלוגן הוא "סטיב אמיתי. כל השאר לא". ואיכשהו, משהו בסטיב גורם לאי נוחות. הוא לא עובר כאדם אמיתי, אלא כטיל מונחה פרסום, זיקית חלקלקה של סליז עטוף בסחבקיות. מעביר דחקות עם כולם, מנסה להיות נחמד, צוחק, משתתף, מתחיל לתפוס תחת קצת – אבל בנחמדות! – סטיב נראה כמו תוצר מהונדס גנטית של ערוץ 2. אמיתי? לא בטוח. לי הוא נראה כמו אדם שטוף מוח על ידי 10 שנים עגולות של נוצצים, סלבריטאים בן-רגע וטלנובלות.

כולם רוצים להיות מפורסמים כשהם יהיו גדולים. גם סטיב. ואין מה להאשים אותו – זה מה שלימדו אותנו בערוץ 2. אם אתה לא מפורסם, אם אתה אדם אמיתי, אתה לא קיים באמת. האמיתי הוא הסינתטי. האמיתי הוא סצינות קנאה מגוחכות בטלנובלה, הוא ההתנהגות המפרגנת המזוייפת מאחורי הקלעים, הוא ההתנחמדות עם נהג ההפקה שלך, הוא ההיענות למבקשי חתימות, הוא הדיאלוגים העילגים בטלנובלות, הראיונות המגוחכים ב"פנאי פלוס" בהם אדם שוטח את משנתו הרוחנית יחד עם משנתו על ניתוח השתלת עצמות הלחיים. סתם ללכת למכולת, לעבוד בעבודה רגילה ולדבר עם אנשים שהידידות שלך איתם לא תוביל אותך לשום מקום בקריירה, זה לא אמיתי. זה סתם משהו שאנחנו עושים עד שיבוא יגאל שילון או אקי אבני כדאוס אקס מכינה, ויהפוך אותנו למפורסמים ברגע.

סטיב, שבעצם קוראים לו ישראל, אבל קורא לעצמו סטיב מילדות על שם סטיב אוסטין, הוא באמת האדם הביוני המושלם. לקחנו אדם, השתלנו אותו בעולם זוהר מזוייף, הפכנו אותו למכונת סלבריטאות ברגע – עכשיו הניתוח נגמר, והנה סטיב יישאר סלב. הניתוח הצליח, רבותי, האדם האמיתי, החולה, שאיפשהו הסתתר בתוך סטיב, מת. יחי סטיב הטאלנט.

כולנו משתתפים בעשר השנים האחרונות ב"מופע של עם ישראל". רואים ערוץ 2, מתמכרים לצריכה של המוצרים בפרסומות, מתמכרים לשאיפה לבלונד, נאחזים במציאות מעוותת ומלאכותית שמפעפעת אלינו דרך המסך כתחליף לחיים האפרוריים שלנו, באפשרות להפוך לקחי-אותי-שרון או סטיב ברגע, לאפשרות לפצח את הכסף מהבית. אנחנו אמיתיים? לא בטוח. אבל כל השאר בטוח לא, חוץ מהכסף שמתגלגל בין האנשים שסוחרים בנו. תיכף שילון – או אריק שרון, קשה להבדיל ביניהם – ייצא מאחורי איזה וילון, יתקע לנו כאפה, ויגיד: "הייתם עשר. תודה".
__________________________________
המופע של סטיב, יום ב' ב-20:30, ערוץ 2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by