בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סטרייט פרנדלי 
 
 
דורון גל, הזמן הוורוד

הדי.וי.די החדש של אבבא מזכיר לדורון גל לתהות שוב מדוע הפכה הרביעה לאייקון הומואי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכל כבר נאמר על אבבא, להקת הפופ השבדית המצליחה ביותר בעולם. אז מה פתאום נזכרנו בהם שוב? לא, הם לא התאחדו, תודה לאל, ואגנתה עוד לא עשתה דואט עם ריאן אדמס הנסיך. הסיבה שנזכרנו בהם היא די.וי.די חדש שיצא ללהקה. ככה פתאום, באמצע החיים, חודש וחצי לפני תחילת 2004.

הדי.וי.די מכיל 19 קליפים, סרט דוקומנטרי קצר וגרסה לשיר"Dancing Queen" מ-1992. הקליפים של אבבא, שנראים תמימים בעידן אם.טי.וי של היום, הרבה יותר משובבי לב מכל קליפ מושקע של אגילרע-שקירע- ביונסע.

אם נחזור רגע לשנות השבעים של המאה הקודמת, לאותה תקופה שבה פלאפונים, נינט ותוכניות מציאות היו רק חלום בלהות אחד גדול, אבבא יכולה להתגאות בכך שהיא היתה אבן דרך ללהקות פופ שבאו אחריה, גם אם לא מדובר במהפכה אלא בלהקה חביבה וסימפטית (שרק גל הרטרו האחרון קצת המאיס אותה, למען האמת).

הסיפור של אבבא ידוע ומוכר, ובכל זאת, למי שנרדם בשמירה, התעורר כצמח לאחר שלושים שנות חשיכה, וסתם למי שפשוט אוהב לנבור שוב ושוב בפרטים, נזכיר ממש בקצרה. אבבא הורכבה משני זוגות: ביורן אולוואוס ואגנתה, בני אנדרסון ואני פריד לינגסטד (אבבא הם ראשי התיבות של השמות הפרטיים). שני הזוגות הופיעו בנפרד וזכו להצלחה יחסית בשבדיה. ב-1970 החליטו להופיע כרביעייה, אך האיחוד הביזארי לא הוכיח את עצמו והרעיון נגוז כלעומת שבא. החוויה המתקנת יושמה שוב ובהצלחה באירוויזיון 1974, תקופה שבה עוד ידעה התחרות לנפק שירים יפים. אבבא זכתה כמובן במקום הראשון עם השיר "ווטרלו", וכל השאר היסטוריה.

השירים של אבבא סיפקו פסקול מוצלח לחיים של הרבה מאוד אנשים. שירים כמו "The winner takes it all",,"One of us", "I have a dream" "Waterloo", "Dancing Queen", "Take a chance on me" ואחרים הצליחו לעשות את מה ששיר פופ טוב צריך ויודע לעשות: פזמונים פשוטים וקליטים, הרמוניה קולית, דאנס מוצלח לזמנו והרבה חן שבדי.

למראית עין, אבבא הצטיירה כלהקה של שני זוגות אוהבים ומאושרים. אך התדמית התנפצה לרסיסים כששני הזוגות התגרשו זה לאחר זה בהפרש זמנים קטן. כמו בכל פרידה שמייצרת שירים שבאו כתוצאה מטיפוס על הקירות, כך גם השירים של אבבא לקראת סוף הקריירה שלהם פחות או יותר, היו בעיני השירים היותר יפים שלהם (שירים כמו"The winner takes it all" או "One of us" רמזו על הבעיות ששררו בתוך המסגרת הזוגית המתפוררת). הלהקה התפרקה לבסוף ב-1982, והחברים בה לא ממש הצליחו לשחזר את ההצלחה של אבבא מאז.

ולסיום, איך אפשר בלי ההקשר ההומואי. בינינו, התבקשתי לכתוב על הדי. וי. די החדש רק בגלל ההקשר הזה. אז בעיני, העובדה שיש הומואים ברחבי העולם שניכסו בשמחה את להקת אבבא לעצמם לא הופכת אותה אוטומטית לאייקון של תרבות הגייז.
אבבא היתה פסקול לכמה רגעים בחייהם של המון סטרייטים שמעריצים את השדיים של פאמלה אנדרסון. נכון שהסרט החמוד "פרסיליה" (ואף מלה על החתונה המשעממת של מיוריאל) עשה שימוש מרענן ושובה לב בשירים של אבבא, והפן הגאה בסרט הוא חלק בלתי נפרד מהעניין, אבל מעבר לזה, אבבא היא להקה שהרבה מאוד אנשים אוהבים ואהבו ללא קשר לנטייה מינית כזו או אחרת. הניסיון של גייז לנכס לעצמם את אבבא (או את מדונה, לדוגמה) הוא רק עניינם של אלה שמחפשים בכוח גטאות. אבל בעצם, שיהיה, מה זה משנה. אם ש"ס יהפכו את בוב דילן לאייקון שלהם, אז השירים שלו יהיו פחות טובים?

ובכל זאת, מי שממש כועס עכשיו שמיתוס של שנים התנפץ לו ככה לרסיסים, ישמח ודאי למצוא שהמלים בשיר "המנצח זוכה בהכל" מקבלות משמעות אחרת לגמרי אם הכותב הוא גבר שכותב לגבר אחר ואם הוא גבר שכותב לאשה:

“But tell me does she kiss
Like I used to kiss you?
Does it feel the same
When she calls your name?”
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by