בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"לא יכולתי להמשיך לחיות עם הרדיו האזורי" 
 
 
ניר נון נוה

עם החזרה הביתה לרשת ג' אחרי 7 שנים, שוש עטרי מדברת על הבאזז, הרדיו האזורי שמוכר עקרונות תמורת מפרסמים ועל הרומן החדש שבדרך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע חזרה שוש עטרי לשדר ברשת ג'. ככה, פתאום, בלי יחסי ציבור, בלי פרסומים, בלי חצוצרות, פתאום עטרי שוב משדרת בתחנה שהפכה אותה למותג. במשך שנים הייתה שוש לאחד הסמלים של התחנה; השדרנית האהודה והמואזנת ביותר, מגישת הלהיטים הכי גדולים בארץ שמזוהה יותר מכל עם "חדש חדיש ומחודש", מרכז המידע ללהיטים החדשים ברחבי העולם.

לפני כשבע שנים הייתה בין נושאי הדגל של הרדיו האזורי. היא החלה לעבוד ברדיו לב המדינה כשדרנית ראשית ומנהלת התוכניות. לאחר מספר שנים נאלצה לעבור השתלת כליה, ומאז די נעלמה. השבוע, נשמע לפתע קולה שוב מעל גלי האתר של רשת ג'.

- איך זה מרגיש, אחרי כל הזמן הזה?
"כאילו חזרתי הביתה. זה ממש מפחיד. הייתי משוכנעת שבשניה אחת אני חוזרת ושולטת על כל הכפתורים כאילו כלום, אבל זה היה נורא מלחיץ. קשה להאמין כמה הזעתי. אבל זה באמת הבית".

- וזה אחרי שהיית מסמלי הרדיו האזורי.
"הלכתי לרדיו האזורי בגלל גדעון לב ארי, אותו הערצתי. הוא שאל אותי אם אני רוצה להצטרף, בתפקיד של מנהלת, כיוון אחר. מאחר וב-ג' כבר עשיתי הכל, כל מה שיכולתי להשיג שם השגתי, וכאן הוצע לי משהו חדש - הלכתי על זה. לא עזבתי את רשת ג' כי רבתי עם מישהו. נשארתי ביחסים טובים עם כולם. ואז הרדיו נמכר, גדעון נפטר, אני חליתי ונסעתי לחו"ל, ותקופה ארוכה לאחר מכן הייתי בפוסט טראומה, והרשיתי לעצמי לנוח זמן ארוך".

- ולא חשבת לחזור לרדיו האזורי?
"הרדיו האזורי לא היה אצלי אידיאולוגיה, ולחזור לרדיו האזורי לא בא בחשבון. כי כשאתה זורק את האיכות בצד והדבר החשוב לך ביותר הוא להתפרנס, זה בא על חשבון דברים חשובים ובסיסיים בשידור. מי שמפרסם ברדיו האזורי הוא מלך, ולא יכולתי לחיות טוב עם העובדה שצריך לשנות דברים בתוכנית עם המפרסם לא אוהב. ברדיו האזורי קרו דברים שלא יכולתי לעמוד בהם. לכן העדפתי לשבת בבית ולכתוב את הספר".

- אבל ג' עברה מהפך, זה כבר לא אותו הבית עם "שעה של טוני פיין".
"נכון, הרשת עברה מהפך לשידורים בעברית, ומיום ראשון היא גם עברה לשיטה של פלייליסט, למינימום דיבורים והגיגים ומעבר להגשה קורקטית נעימה. בלי בילבולי ביצים. אנשים רוצים לשמוע מוסיקה ואני עושה את זה. ובוודאי שזה הבית. יותר ממחצית מחיי העברתי בקול ישראל. אני כבר הולכת לשם באופן אוטומטי, כמו חתול".

- נוח לך עם הכיוונים החדשים של הרשת?
"אני עושה מה שצריך, לא פחות ולא יותר, כי אני עדיין לא לגמרי יציבה עם החזרה לשדר ברשת, זה לחזור הביתה אבל לעולם אחר".

- והתגובות?
"אני המומה מכל מה שקורה. כלומר בשבילי זה נפלא, אבל בסך הכל מדובר בעובדה שחזרתי לשדר. ופתאום כל העולם רועש, פתאום אני שוב בתודעה של כולם, טלפונים, ממתינות, ואני אדם שאוהב שקט, זה די מחריד בעיני מה שקורה מסביב לזה".

- ורעיון ההגשה המינורית לא מפריע לך?
"לא. ברגע שאתה בריא ותוך דקה הופך לחולה - שום דבר כבר לא מפריע לך אחר כך. אלו הבוסים שלי, ככה הם רוצים, וככה אני אעשה. זה מצב מצויין כרגע, מבחינתי, להגיש חצי אנונימית, בלי רצועות שידור, בלי תוכניות, בלי הרבה רעש. ואני חושבת שהרשת נשמעת נהדר, פחות ברברת, יותר מוסיקה נעימה ומוכרת, בלי ניסיונות להתגלח על הזקן של המאזינים".

- איך הבריאות?
"לא צמחה לי כליה חדשה. אבל אני מרגישה טוב, אני הולכת כל יום מהבית בשכונת בבלי לקול ישראל".

- כל יום? מה המסלול, למען המעריצים?
"אני כל יום משנה. פעם דרך כיכר המדינה, פעם דרך כביש חיפה, היום הלכתי את כל יהודה המכבי. כל פעם הליכות שכאלו, אני משנה ומגוונת. אוהבת הפתעות".

- דיברת קודם על ספר.
"כן, ספר שיצא בקרוב בהוצאת ידיעות אחרונות. רומן, עם כל הבולשיט".

- ממתי את כותבת?
"תמיד כתבתי, רק שאף פעם לא התמדתי. לפני שנים התחלתי כבר לכתוב והגעתי עד לעמוד 100, אבל אז משהו אחר התחיל לעניין אותי, וזנחתי את זה. הפעם החלטתי שאני עושה את זה. בחצות של מוצ"ש אחד פשוט התיישבתי והתחלתי לכתוב. הבעיה היא שאני מקלידה עם אצבע אחת, כך שזה לוקח זמן".

- על מה הרומן?
"אני עדיין לא יכולה לספר".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by