בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ZOO ארץ ZOOBY 
 
 
עידו רוזנטל

עידו רוזנטל חושב שלמעט כמה גליצ'ים זמניים, "ארץ נהדרת" מראה ל"המופע המרכזי" מאיפה משתין דג הסאטירה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני מספר חודשים העלו יוחנן צנגן והחבר'ה ברשת תוכנית מערכונים (?) שנקראה "המופע המרכזי". במשך שלוש תוכניות ישבתי מול הטלוויזיה ולא הבנתי מה ניסו להגיד לי, איך לעזאזל אני אמור לאכול את זה ולמה מתעקשים לירוק אוכל או לצעוק כל פעם שאין פאנץ'.

אחרי שהתייאשתי מלראות שיפור כלשהוא, חשבתי לכתוב כתבה שתנסה להסביר מה בסך הכל אנחנו רוצים, אבל אז ראיתי ידיעה קטנה בעיתון שאמרה שבקשת עובדים על תוכנית מערכונים. נו מילא, אמרתי לעצמי, צנגן יחכה עוד כמה חודשים ויראה איך צריך לעשות את זה בלי שאני אגיד לו.

"ארץ נהדרת" עלתה לאוויר ביום שישי והראתה שסאטירה היא מוצר שלא קשה לעשות, אם יודעים לעשות אותו נכון. מעל הכל זה בלט בצוות המושקע להפליא שגויס לתוכנית, אורנה בנאי (שלא נפלה במלכודת של "לעשות לימור"), קיציס ופרידמן (שמחלחלים לראשונה ללב ליבו של הפריים טיים), דב נבון (שלא נתן מספיק בתוכנית הראשונה, אבל תמיד משמח לב) ואפילו אלי ומריאנו שנמנעו מהשטיקים הרגילים והמעיקים שלהם והראו סממני כישרון.

רוב המערכונים בתוכנית היו מהודקים, כתובים היטב ובעיקר – מצחיקים. יצוינו לטובה במיוחד המופע של סטיב/סילבן שלום והקטע מאחורי הקלעים עם להקת תשע.

למרות כל זה, שני דברים עדיין חסרים ל"ארץ נהדרת" כדי להפוך מעוד דרך להעביר יום שישי מול הטלוויזיה, לתוכנית שמקליטים כדי להראות לילדים: הראשון, קשור בעיקר לאורך. לא ברור למה, אבל במדינה שלנו אין כמעט תוכניות של חצי שעה (המבנה הקלאסי של סיטקומים ושל תוכניות מערכונים), דבר שגורם למערכונים שלא היו צריכים להיות משודרים (הקופאית הרוסייה), לעלות לאוויר ולמערכונים חביבים להימתח מעבר לזמן הרצוי (הקטע עם רודריגו).

הבעיה הזו, אם תרשו לי לנחש, לא נובעת מהכתבות של צוות ההפקה של "ארץ נהדרת", אלא הונחתה עליהם מלמעלה. ההנחה הרווחת אצל מנהלי הטלוויזיה היא שאם כבר משקיעים סכומי כסף בכותבים, אולפנים ושחקנים, צריך למרוח את זה לפחות על שעה, אחרת זה לא רציני (והדבר האחרון שרוצים המנהלים היא תוכנית מערכונים לא רצינית).

הדבר השני שחסר ל"ארץ נהדרת" הוא דם בעיניים. תקיפה ישירה על צווארו של הממסד מתוך כוונה לא לקחת שבויים. בניגוד לדעה הרווחת, אני לא חושב שמדובר בטעות, אלא מקווה שזה מהלך מתוכנן.

סאטירה טובה לא מתנפלת, אלא בונה את עצמה לאט לאט. קודם צריך למשוך את המאסות הגדולות של האנשים בעזרת מערכונים קומוניקטיביים יחסית, ורק אחר כך אפשר להתחיל לירות לכל הכיוונים. אם מתחילים לירות מהשניה הראשונה, מגלים בסוף שאין מי שיחפה עליכם אם הממסד או הממשלה יירו בחזרה.

בסך הכל, טבילת האש של "ארץ נהדרת" עברה בהצלחה מרובה, עכשיו רק צריך לחכות ולקוות שאנשיה יידעו להמשיך את הדרך וליצור כאן (סופסוף) סאטירה ראויה לשמה לאורך זמן.
_______________________________
ארץ נהדרת, שישי ב-21:00, ערוץ 2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by