בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עיכס"ה 
 
 
אורי קציר

אורי קציר על ההתנהגות האטומה שהביאה להתמוטטותה של סוכנות הידיעות עתי"ם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתמול (רביעי) הודיעו על סגירתה של סוכנות עתי"ם. יום בהיר אחד הגיעו העובדים למערכת, ומולם, על הדלת הנעולה, התנוססה מודעה קצרה שבישרה להם על סגירת של החברה. זהו זה. אחרי חמישים ושלוש שנים אין יותר עתי"ם. סלמאת, גמרנו.

הנושא הזה חשוב לי. אולי משום שבית הגידול העיתונאי שלי היה שם, אולי משום שהלב נחמץ נוכח הפספוס הקולוסאלי של הסיכוי להקים כאן גוף תקשורתי נוסף, רציני ומסודר ורווחי, דווקא בעידן שבו המערכות הוותיקות מתמוטטות בזו אחר זו. בראש העסק הזה עמדו אנשים שלא רצו, פשוט לא רצו, שייכנס לסוכנות הזו כסף נוסף. ההתנהגות הזו אינה עומדת בשום קריטריון רציונלי.

הכותרת שסיפקו בעלי הבית של הסוכנות, לפיה היא נסגרה בשל חובותיה, היא שטות מוחלטת. היא נכונה בערך כמו הקביעה, דרך משל, שג'ימי הנדריקס הוא אחיו הביולוגי של תיאודור הרצל. חלק גדול מהחוב ניתן היה לפרוס בתנאים נוחים. יתר על כן, משא ומתן בענין זה כבר התנהל עם סוכנות הידיעות הצרפתית, לה חייבת עתי"ם מחצית מהסכום הזה. ההוצאה החודשית הממוצעת על שכרם של עשרים העובדים שעוד נותרו שם אינה עולה על 150 אלף שקל, במקרה הטוב. העובדים, שהבינו את חשיבות ההזרמה של כסף חיצוני,התארגנו והביאו משקיע לסוכנות. בלי להיכנס לפרטים, אפשר לומר שהוא יהודי-אמריקני, ששמו מוכר מאוד בארץ ושהוא אפילו עסק פעם בתיווך בין גורמים מדיניים שונים בישראל ובארצות ערב. לא מישהו שממעיטים בערכו. הוא ראה את הפוטנציאל הטמון בה, אבל נרתע מההתנהגות האטומה של ראשיה והבין שאיתם אי אפשר לעשות עסקים.

לא זו בלבד שההנהלה השלומיאלית והבטלנית הזו לא הכניסה כסף לסוכנות, היא אף נמנעה מלהעביר את ההפרשות לתנאי הפנסיה של העובדים. וכך, קלדנית שעבדה במקום הזה שלושים וחמש שנה פוטרה בבושת פעמים וקיבלה פיצויים של ששת אלפים שקל. אני חוזר, ששת אלפים שקל. בחשבון מהיר, זה אומר שהעבודה שלה הייתה שווה 171 שקלים לשנה ברוטו. 47 אגורות ליום עבודה. הלכה העובדת המפוטרת והגישה תביעה משפטית לתשלום מידיי של כל ההפרשים המגיעים לה. העובדים האחרים, שגילו שגם להם לא הפרישו את הכסף שהיה צריך להפריש בהתאם להסכמי העבודה שלהם, הצטרפו לתביעה. הם לקחו את עו"ד רונן ברק שייצג אותם, והשיגו עיקול על הדירות בהן יושבת המערכת. אתמול בבוקר, אחרי שגילו שסגרו להם את הסוכנות בפרצוף, הלכו העובדים לבית המשפט והגישו בקשה למנות את ברק למפרק-מפעיל. המשמעות היא שהאיש יוכל לתפעל את הסוכנות באופן שוטף למשך פרק זמן מוגבל של כשלושה חודשים, ובמהלך אותה תקופה גם לאתר משקיע שיכניס כסף לסוכנות, יבריא אותה ויתפעל אותה כגוף נושא רווחים.

והנה עצת חינם למי שירצה ליטול על עצמו את הבראת עתי"ם. הפוטנציאל העיקרי של הסוכנות הזו הוא בחו"ל, לא בארץ. לכל מדינה יש סוכנות ידיעות ארצית אחת לפחות, ואסור שישראל תהיה יוצאת דופן בהקשר זה. אם תנסה עתי"ם להתחרות ב"הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"קול ישראל" היא עלולה לגלות שהדבר מסובך למדי. לעומת זאת, ישנם מאות - ואפילו אלפי - כלי תקשורת בחו"ל שהיו שמחים לחתום על מנוי שנתי לשירותי העברת הידיעות של עתי"ם ולשלם סכום גלובלי סביר עבור השירותים האלה. הקם, אפוא, מערך שיווק טוב, אייש אותו בשניים-שלושה אנשים כשרוניים ודוברי אנגלית טובה ושלח אותם למכור את הסחורה החדשה שרכשת לכלי תקשורת זרים.

דוגמה קצרה: לפני שבועיים-שלושה השמיע ראש ממשלתה היוצא של מלזיה, מהאטיר מוחמד, משפטים קשים במיוחד כלפי ישראל. מהאטיר מוחמד הוא מוסלמי אדוק, כמו רוב תושבי ארצו. סביר להניח שלא אמר את הדברים סתם כך: מלזיה מגלה עניין רב במתרחש במזרח התיכון. אפס, כלי התקשורת שלה אינם מחזיקים כאן כתבים. זה יקר, זה מסובך, זה כרוך בהוצאות יקרות על טיסות, דיור, מחייה, תקשורת והשד יודע מה עוד. מה יותר טבעי מלשלם כמה אלפי דולרים בשנה לסוכנות הידיעות הישראלית ולקבל את כל הידיעות שהיא מעבירה בזמן אמת, מתורגמות לאנגלית ו/או לצרפתית (עתי"ם הפעילה, עד סגירתה, שרותי תרגום במשך שנים רבות)? בלי מאמץ, בלי להציב תשתית עיתונאית מסורבלת במדינה המרוחקת הזו, ועם ביטחון גמור שהישראלים מכירים את ארצם מעט יותר טוב מהם.

יש הרבה דוגמאות כאלה. במדינות אפריקה, למשל, יש עניין עצום במתרחש כאן. יש לכך סיבות כלכליות, דתיות וגיאו-פוליטיות, אבל זו עובדה. מי שחושב שעיתון מחוף השנהב או תחנת שידור מקניה יחזיקו כאן כתב מיוחד - טועה. אבל הם ישמחו לשלם עבור זרם של ידיעות שוטפות בשפה הרשמית המדוברת במדינות אלה. בדרום אמריקה המצב דומה. כך גם במזרח אסיה ובמרכזה. אפילו בארצות הברית ובקנדה ישנם לא מעט כלי תקשורת שמתעניינים במידע שוטף על ישראל, אבל נאלצים להסתפק במידע שמעבירות סוכנויות כמו איי.פי, רויטרס ודומיהן.

המקטרגים יכולים לומר שההסתמכות על סוכנויות אלה, שיש להן מוניטין מקצועי ארוך שנים, מייתרת לגמרי את כל הרעיון של יצוא שירותי עתי"ם באופן דומה. אבל מי שמצוי קצת בעניינים יודע שעיקר פעילותם של נציגי הגופים האלה בארץ מתמקדת בחוגי השלטון (כלומר בקשר עם אישים פוליטיים ופקידים בכירים בתל אביב ובירושלים) ובנושא הישראלי-פלסטיני. כאשר מרחשת התפרצות אלימה כלשהי בגבול לבנון, למשל, מקבל הכתב הצבאי של עתי"ם, חיים פרנקל, בקשות חוזרות ונשנות מנציגי חלק מכלי התקשורת הזרים לסייע להם העברת מידע רלוונטי מהחזית. במלים אחרות, רמת הפרישה של העיתונאים הזרים ברחבי הארץ נמוכה מזו של כלי התקשורת הישראליים, ווודאי שהיכרותם עם התנודות שעוברות על החברה הישראלית ועל המדינה ככל פחותה מזו של אנשי עתי"ם.

ישנו גוף הממלא כיום פונקציה דומה לזו שעתי"ם צריכה למלא ושמו Israel News Today. גוף זה (הקרוי בקיצור INT), שבבעלות אשת עסקים קנדית, עוסק בתרגום ידיעות המתפרסמות באמצעי התקשורת ובמכירתן למאות אמצעי תקשורת בחו"ל. INT אמנם מכניסה לכיסה לא מעט כסף ממכירת הידיעות המתורגמות הללו, אבל בשעה בה הן עוברות לחו"ל - אחרי ברירה, תרגום, עריכה והגהה - הידיעות האלה הן בנות יממה לפחות, כלומר מיושנות. עתי"ם, שהעדכונים שלה זורמים בזמן אמת, יכולה לשפר את המצב בהרבה. וזה עוד לפני שהזכרתי את העובדה שסוכנויות ידיעות אחרות, כמו AFP (סוכנות הידיעות הצרפתית), אינן מסתירות כלל את יחסן השלילי לישראל. גם כאן, בשיפור הדימוי החיצוני, יכולה עתי"ם לסייע לא מעט.

דיברתי על תכנית הבראה, אבל ברשותכם אחזור עכשיו למאבקם של העובדים. אלה, כפי שכבר הזכרתי לא אחת, זכאים לקבל מאות אלפי שקלים שההנהלה "שכחה" להזרים לטובתם במשך חודשים ארוכים. נוסף על מימוש העיקול על נכסי עתי"ם, הרי שכם תביעה נגד הדירקטורים שלה בגין תיפקוד רשלני אינה בלתי מתקבלת על הדעת. מאחר שהדירקטורים פעלו כנציגי חמישה עיתונים נפוצים, מדובר בעצם במאבק של עובדי עתי"ם נגד המיינסטרים השרירי של התקשורת הישראלית.

הערת המערכת: היום (חמישי) דווח כי בית המשפט נעתר לבקשת עובדי עתי"ם ומינה את עו"ד ברק למפרק מפעיל של הסוכנות. משמעות הדבר היא שהחל מהערב חוזרת עתי"ם לפעילות.
_________________________________________________
הקטע פורסם לראשונה באתר האישי של אורי קציר ב"רשימות"
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by