בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אשטון במכנסיים 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים החדשים שעולים השבוע בבתי הקולנוע: "שטח פתוח", "תחת שמש טוסקנה", "ממבו איטליאנו", "הבת של הבוס שלי", ועוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שטח פתוח

 
Open Range

בסרטו החדש מגלם קווין קוסטנר את צ'ארלי, בוקר בעל עבר בעייתי - בזמן מלחמת האזרחים הוא שימש כאקדוחן שכיר - אבל זה כלום לעומת העבר הבעייתי של קוסטנר עצמו. השחקן והבמאי עשה כל כך הרבה בחירות גרועות בכל הנוגע לסרטים – אם זה "עולם המים" או "פוסטמן" המחריד - שמפתיע שעדיין מרשים לו לדרוך על סט צילומים.

אבל הנה קוסטנר שוב מביים, והפעם הוא חוזר למערבון, שפעם, בעבר הרחוק אפילו הביא לו את האוסקר. אי שם במערב הפרוע צ'ארלי, שחזר למוטב ובוס, הקאובוי הותיק (רוברט דובאל, בן 72 ועדיין בועט) מובילים בקר דרך עיירה הנשלטת על ידי חוואי מושחת ואלים, ששונא שהמון פרות דורכות לו על הדשא. אין ברירה, צ'ארלי נאלץ לחשוף שוב את הצד האלים והמכוער שלו, ודווקא אז מופיעה במקום בחורה ששובה את לבו (אנט בנינג).

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את ציוני המבקרים: בני משפחת קוסטנר יכולים לנשום לרווחה. אמנם כמעט כל המבקרים מסכימים שהסרט פחות טוב מ"רוקד עם זאבים" שהוא ארוך ומנופח מדי ושהוא לא מחדש דבר, אבל לפחות הוא מעניין ומהנה. בסה"כ 78 אחוזי טריות, וציון ממוצע של 6.9 מתוך 10.

הכסף מדבר: גם בקופות קוסטנר שוב על הסוס, אם תסלחו לי על משחק המילים הצולע. הסרט הרוויח 58 מיליון דולר בארה"ב עם תקציב של 22 מיליון דולר.

במאי: קווין קוסטנר (רוקד עם זאבים) , 145 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Roger Ebert: מערבון לא מושלם, אבל סוחף ועשוי נהדר. משחקו העוצמתי של רוברט דובאל הוא מהסוג שיוצר קלאסיקות.

N.Y. Post: ממש כשכבר עמדנו להרים ידיים מקווין קוסטנר, הוא חוזר עם מערבון יעיל ומהנה, שמוכיח שהוא עוד לא גמר את הסוס.

Miami Herald: קוסטנר מבלבל בין גודל לתוכן, בין אורך למשמעות. ל"שטח פתוח" יש פוטנציאל להיות מערבון קטן ומוצלח, חבל שהיומרנות של קוסטנר הכשילה אותו.
 

תחת שמש טוסקנה

 
Under the Tuscan Sun

דמיינו לכם את זה, טוסקנה באיטליה, וילה כפרית בלב שדות מוריקים וכרמים מלאים באשכולות ענבים עסיסיים. לפתע מגיע בחור איטלקי שרירי, שמו ג'ובאני.

אה כן, הפנטזיה הבורגנית המושלמת, הישר מהפרסומות, ובדיוק אותה מבקשת פרנסס מייז (דיאן ליין, "בוגדת") להגשים. פרנסס, המנסה להתגבר על כישלון נישואיה, קונה וילה בטוסקנה בהחלטה ספונטנית. אולם מסתבר כי הדרך לחלום אינה כה פשוטה – המקום דורש שיפוצים רבים, הפועלים מדברים אך ורק פולנית, השכנים הצבעוניים (מילה נוספת ל'איטלקים') אינם ששים לעזור ולג'ובאני המקומי קוראים בכלל מרצ'לו. אין ספק, החיים קשים.

מדד העגבניות הרקובות: אמנם זו פנטזיה שבינה לבין המציאות אין הרבה, אבל על פי רוב המבקרים (64% טריות וציון ממוצע של 6.4 מתוך 10) הסרט עשוי היטב וליין נפלאה, אז מה רע בקצת אסקפיזם באיטליה?

הכסף מדבר: הסרט נעשה בתקציב בינוני (18 מיליון דולר) והשיג רווחים בינוניים פלוס של כ-41 מיליון.

במאית: אודרי וולס (אהבה מצילום ראשון), 113 דקות, ארה"ב/איטליה, אנגלית, 2003.
(למידע על זמני ההקרנה)
 
 
Boston Globe: הסרט אמנם מציג חלום יאפי מעוצב, אך עושה זאת היטב. צופים מכל הגילאים, המינים, הגזעים והדתות יוקסמו ממשחקה הכובש של ליין.

Roger Ebert: ממש פורנו ליאפים, שבו מושא התאווה היא וילה איטלקית מפתה. אבל הפנטזיה עובדת והצופים מרוויחים אסקפיזם מושלם.

Salon.com: אפילו דיאן ליין לא מסוגלת להציל את הפנטזיה הסטרילית והמוכרת לעייפה הזאת. סקסי כמו פחית שמן זית ריקה וחלודה.
 

ממבו איטליאנו

 
Mambo Italiaon

היה צפוי שאחרי ההצלחה העצומה של "החתונה היוונית שלי" יופיעו עוד סרטים בהם מככבות דמויות עדתיות צבעוניות וצעקניות, שיצעקו תוך כדי בישול מאכל בעל שם אקזוטי על צאצאיהם המסכנים, כיוון שאלה יוצאים נגד המסורת, רחמנא ליצלן. השאלה הייתה רק מי תהיה העדה התורנית ומהו המעשה הנועז של הצאצא.

ובכן, התשובות הן: המשפחה איטלקית קתולית והצאצא הומו. ממה מיה, אתם בודאי מתארים לכם את המהומה שמתחוללת כאשר הבן יוצא מהארון. אפילו העובדה שהחבר של הבן הוא איטלקי, לא מצליחה להרגיע אותם. כולם צועקים באיטלקית, מצטלבים, מכינים פסטה ומבטיחים שברגע שהילד יכיר איזו בחורה איטלקיה טובה הכל ישתנה.

מדד העגבניות הרקובות: טוב, זה ידוע - מבקרים לא אוהבים סרטי בורקס, גם אם במקום בורקס יש פיצה (בסה"כ 36 אחוזי טריות וציון ממוצע של 5.1 מתוך 10).

הכסף מדבר: זה לא "החתונה היוונית שלי" (שהרוויח 200 מיליון דולר בארה"ב בלבד). הסרט הרוויח כשישה מיליון, שזה עדיין מספיק לכסות את ההשקעה (4 מיליון).

במאי: אמיל גודראו, 99 דקות, קנדה, 2003.
(למידע על זמני הקרנות)
 
The Austin Chronicle: המפיקים של "ממבו איטליאנו" היו רוצים שהקומדיה האתנית-גאה הממוחזרת שלהם תהפוך לממשיכתה של "החתונה היוונית שלי", אבל אין סיכוי שזה יקרה. עדיף לוותר.

Village Voice: קלישאות אתניות ישנות ומעצבנות פוגשות סטריאוטיפים חדשים ומעצבנים על יחסי הומואים.

N.Y. Daily News: את כל השנינות והמקוריות שחסרים בסרט, הוא נחוש להשלים בעזרת המון התלהבות ואנרגיה. קטן וחביב.
 

הבת של הבוס שלי

 
My Boss’s Daughter

הסרט הזה צולם לפני יותר משנתיים, אבל אף אחד לא רצה להוציא אותו לאקרנים, כנראה בגלל שהוא אמנותי מדי. רק כשאשטון קוצ'ר הפך למיני סלב בזכות כוכבת עבר אחת, נמצא מי שהחליט שהעולם מוכן להתמודד עם קומדיית הביבים הזאת.

קוצ'ר מגלם צעיר יפה-אך-לא-מאוד-מבריק, שמסכים להשגיח על הבית של הבוס שלו (טרנס סטאמפ) למרות רשימה ארוכה של דרישות מחמירות ("אל תדרוך על השטיח!"), וזאת כדי לזכות במעט תשומת לב מבתו הבלונדה. בטרם מספיק קוצ'ר להגיד "דמי מור" פולשים אל הבית המצוחצח שרשרת אורחים לא קרואים – ביניהם גם מייקל מדסון בפרודיה עצמית על דמותו ב"כלבי אשמורת" – שדורכים על השטיח, בנוסף להריסה טוטאלית של כל הבית.

מדד העגבניות הרקובות: רק 8 אחוזים מהמבקרים הביעו דעה חיובית. 92 האחוזים הנותרים המציאו דרכים חדשות לקטילת סרטים כדי לתאר כמה הם שנאו את נסיונות ההצחקה של קוצ'ר. הציון הממוצע היה 2.3 מתוך 10 בלבד.

הכסף מדבר: היה שווה למפיצים לחכות. מעריצי הומור הפיפי-קקי ומעריצותיו של קוצ'ר הכניסו לקופת הסרט 15 וחצי מיליון דולר בארה"ב שכיסו את תקציבו עם קצת עודף.

במאי: דייויד צוקר (האקדח מת מצחוק, מת לצעוק 3) 85 דקות, ארה"ב, 2003.
(למידע על זמני הקרנות)
 
ReelViews: "הבת של הבוס שלי" מוגדר כקומדיה, אבל מישהו שכח להכניס את הבדיחות. יש כאן הרבה קטעים מביכים, משפילים, עלובים ומעצבנים, אבל אף אחד מהם לא מצחיק.

L.A. Weekly: הסרט כל כך גרוע עד שבשלב מסוים חשבתי שזו עוד מתיחה של קוצ'ר, על הצופים.

Film Threat: מאה דקות של בושה. אני לא מצליח לחשוב על סיבה הגיונית שתגרום לאדם שפוי ללכת לסרט הזה.
 

הילד נשאר בסרט

 
The Kid Stays in the Picture

רוברט אוונס גילם בחייו גם את הקלישאה של המפיק ההוליוודי המניפולטיבי והנהנתן (היה נשוי שש פעמים, והוא חברם הקרוב של מפורסמים רבים), וגם את הקלישאה על זה שהגיע לשיא (מנהל ההפקות של חברת "פארמונט", כשזו הפיקה קלאסיקות מיידיות כמו "הסנדק" ו"תינוקה של רוזמרי") ואז התדרדר לשפל המדרגה (מעורבות בסחר בסמים וברצח, אשפוז במוסד למשוגעים). כל כך הרבה קלישאות בחיים של אדם אחד, עד שקשה שלא להתפעל.

ואכן, גם אוונס חשב שחבל שחיים כה עמוסים באירועים מרתקים ישארו ללא תיעוד ולכן כתב ספר אוטוביוגרפי, אשר לווה בהמשך בגרסת אודיו שהקליט בעצמו. השלב הבא היה להביא שני במאיי תעודה נחשבים שהפכו חלקים נבחרים מהספר לסרט דוקומנטרי משעשע. ומה הלאה? סדרה מצויירת בכיכובו (באמת, אני לא צוחק).

מדד העגבניות הרקובות: למרות שהסרט אינו מציג דבר מלבד אוונס קורא את ספרו על רקע תמונות מונפשות וקטעי סרטים, כמעט כל המבקרים (91%) הסכימו שהוא עשוי נפלא, מבדר ומשעשע - ציון ממוצע 7.9 מתוך 10.

פרסים ועיטורים: הסרט זכה בשלל פרסים ומועמדויות (השתתפות בפסטיבל סנדנס, פרס הדוקומנטרי בתחרויות בבוסטון ובסיאטל).

במאים: ננט בורסטין, ברט מורגן. 91%דקות, ארה"ב, 2002.
(למידע על זמני הקרנות)
 
Film Threat: הטענה היחידה כנגד הסרט הדוקומנטרי המצוין הזה היא שהוא קצר מדי. חייו של אוונס יכלו למלא בקלות שלושה סרטים באורך של "הסנדק" – כאן הם נדחקים ל90 דקות קצרות מדי.

Miami Herald: בגלל שהקול היחיד שנשמע הוא קולו של אוונס עצמו, הסרט מרגיש מעט טורדני. כמו להתקע במסיבה ליד שיכור שמתעקש לספר לך את סיפור חייו. לפחות כאן הסיפור מרתק ומועבר בצורה מהנה.

Village Voice: אפילו תוכניות של ערוץ E! עושות יותר תחקיר. יותר מקדם מכירות לספר מסרט עצמאי.
 

שעות הפנאי

Rien à faire

מעבר לפגיעה במקורות הפיננסיים, אבטלה יוצרת גם עודף בזמן פנוי. את שעות הפנאי שלהם מנצלים שני מובטלים, פייר ומארי (פטריק דליזולה וולריה ברוני טדסקי), בבילוי בסופרמרקט המקומי. עד מהרה הם מגלים זה את זו, ומעבירים ביחד את הזמן וכך בין מדף הבשרים לאזור היינות מתפתח לו סיפור אהבה, זאת למרות שהם שונים לחלוטין באופיים, למרות שכל אחד מגיע ממעמד חברתי אחר ולמרות ששניהם נשואים לאחרים.

הביקורות מציינות את הבימוי המאופק והשקט. חלק מחמיאים לסרט בשל כך, אחרים חשבו שהוא משעמם.

פרסים ועיטורים: הסרט השתתף בתחרות של פסטיבל וונציה וזכה שם בפרס מיוחד על ההומניות שהוא מפגין. מתי? ב- 1999. לא ברור מדוע דווקא עכשיו נזכרו בו כאן בארץ.

במאית: מריון ורנו , 105 דקות, צרפת, 1999.
(למידע על זמני הקרנות)
 
Chicago Reader: מתפתח באופן מאופק וצנוע, כך שנראה שהיחסים הרומנטיים נובעים בעיקר משעמום הדדי. הופעותיהם של שני השחקנים הראשיים מצילות את הסרט מלהיות דרמה ריאליסטית נדושה.

Guardian: סרט בעל סגנון עצור, לא מתיפייף, המסתמך על התמקדות בפרטים הקטנים ועל משחק נטורליסטי נוקב.

Observer: יש לסרט פוטנציאל לאמירה אמיתית, אך בסופו של דבר הוא בוחר בדרך הצפויה מדי ונשאר חסר טעם.
 

אהבה זה כל הסיפור – טרום בכורה

 
Love Actually

גלריה ארוכה מאד של כוכבים גדולים וסתם שחקנים מצוינים התקבצה ביחד ליצור את סרט הדייטים האולטימטיבי. מפאת קוצר במקום, הרי רשימה חלקית ביותר: יו גרנט, אמה תומפסון, ליאם ניסן, קולין פירת', בילי בוב תורנטון, אלן ריקמן, רואן אטקינסון, דניס ריצ'רדס ועוד ועוד ועוד. בסרט הזה אין רק סיפור אהבה אחד, אלא המון סיפורים, ולמרות עשרות השחקנים המפורסמים, בכולם האהבה היא זו שמשחקת את התפקיד הראשי.

מדד העגבניות הרקובות: מרבית המבקרים אהבו. למרות שהרוב מסכימים שהסרט עמוס ביותר מדי קווי עלילה ודמויות, בסופו של דבר הוא פשוט כובש (67 אחוזי טריות וציון ממוצע של 6.8 מתוך 10).

הכסף מדבר: הסרט יצא להפצה מצומצמת בארה"ב בשבוע שעבר (שביעית ממספר האולמות של המטריקס), ולמרות זאת הרויח עד כה סכום נכבד ביותר, כ-8 מיליון דולר.

במאי: ריצ'רד קרטיס (התסריטאי של "נוטינג היל" ו"יומנה של בריג'יט ג'ונס"), 135 דקות, בריטניה, 2003.
(למידע על זמני הקרנות)
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

מטריקס Revolutions, החיים בלעדי, המשחק של ריפלי, ממבו איטליאנו

הכתם האנושי, להרוג את ביל - פרק 1, עלילה, לא בת 17, עד כלות הנשמה

אכזריות בלתי נסבלת, המרדף, אגדה אמריקאית – סיביסקיט

האם קווין קוסטנר יצליח אי פעם לביים סרט שיארך פחות מ- 140 דקות? מתי יגיע תורה של המשפחה היהודית לככב בקומדיה העדתית התורנית (שמעתי שזאב רווח פנוי)? והאם העובדה שתמיד מלהקים את אשטון קוצ'ר בתור המקבילה הגברית לבלונדינית הטיפשה, אמורה לרמוז לנו משהו עליו? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע.
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by