בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נגמרה לי המדינה 
 
 
אחי רז

אחי רז מגחך אל מול יללותיהם של דודו טופז ויגאל שילון, הבוכים על כך שנינט טייב ועדת ילדי ה-SMS גנבו להם את העשור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קצת לא ייאמן לשמוע את דודו טופז ויגאל שילון יוצאים נגד זכייתה של "כוכב נולד" בתואר תוכנית העשור של ערוץ 2, הא? כמו זוג הומואים גוועים ומקומטים שמבכים את הכניסה המלכותית של גבר השנה למסיבה של שירזי, הם נדהמים בתיאטרליות מעושה, ורצים לתקנון הלא כתוב כדי למצוא איזה פירצה שתציל להם את שאריות הכבוד העצמי. תארו לכם, למשל, את דיטר בוהלן והשני מדיבור חדיש יוצאים נגד הבחירה של הציבור הישראלי ב"למבדה" כלהיט הגדול של כל הזמנים בנימוק הלא ענייני שהם כבר היו שם קודם, ותבינו את גודל האבסורד שבהפקדת שלום ציבור הצופים בידיים של זקני השבט המרירים.

אם כבר מתעקשים לגלות אמפתיה למי מהשניים, אז האמת היא שאפשר להבין את המרירות של טופז. אחרי הכל, הבדרן השזוף, שבמו ידיו בנה את עצמו כשם נרדף למרחב הטלוויזיוני שבו הוא מתקיים (ובאמת בזכות, אי אפשר שלא לפרגן) ולבטח התייחס לכל עניין ההצבעה הזה כהכרח פורמלי, גילה פתאום שבישורת האחרונה עקפה אותו תוכנית צעירה שהיא הכי איך-לא-חשבו-על-זה-קודם שיש, ועוד כזאת שניתנה בידיו של אנטי-מנחה כמו צביקה הדר.

"זה כמו שהיית עושה פרס זמר העשור, ולצד שלמה ארצי וריטה, היית שם את מושיק עפיה, כי יש לו עכשיו איזה שלאגר", אמר דודו למעריב, Ynet או כל מי שהסכים לקחת ממנו ציטוט. "עצם ההכנסה של תוכנית כזו בקטגוריה הזו היא הטעיה של הציבור, שמתלהב עכשיו מהתוכנית, ונסחף בלי לחשוב". האם באמת סבור אדם אינטליגנטי המגובה באינטגריטי כמו דודו טופז, שניתן היה להשאיר את "כוכב נולד" מחוץ לרשימת המועמדים? לא רק שזה לא סביר, זה גם היה נראה מסריח.

לטענותיו של יגאל שילון, לפחות כשהן ננשפות עלינו דרך הקובני שלו, כבר קשה הרבה יותר להתייחס ברצינות, מסיבות שנראות לי מובנות, ושאינן דורשות פירוט. אפילו הוא עצמו - ספק במפגן מפתיע של ענוה ספק פיכחון מבורך - נמנע מלהתלונן במזכירות על התבוסה של "פספוסים", והסתפק בקובלנה על אי הצבתן של "מסע עולמי", "שמש" ו"עובדה" האנמיות והבאמת לא רלוונטיות בעשירייה הפותחת.

שילון מיהר לשגר לאוויר מסר בנוסח הסנגוריה של משפטי נירנברג, וביקש לנקות מאשמה את הילדים הקטנים והעמלניים עם ה-SMSים האלה שלהם, שפשוט לא זוכרים את כל העושר המתורבת שהיה כאן לפני שי גבסו. "הם רואים תוכנית שהם אוהבים - ומצביעים". וואלה, מדהים לגלות איך הדברים האלה עובדים באמת מאחורי כל המאמבו ג'מבו הטכני. בטוח שזאת לא מתיחה?

אבל אולי הגיע הזמן לעזוב את השניים האלה, שמן הסתם היו היחידים שמתוקף יהירותם הסכימו להגיב בזמן אמת על השערוריה בשמם, ולענות גם לשאר ה'גורמים הבכירים' בביצת הטלוויזיה המקומית, שייללו תחת כל עץ רענן שהענף "ירה לעצמו ברגל".

ז'אנר תוכניות המציאות אמנם הגיע אלינו בחלק האחרון של העשור הראשון לשנות שלטונו של ערוץ 2, אבל הוא בעל זכויות על הצלחתו ועל מעמדו בדיוק כמו השעשועונים או תוכניות האירוח, שלבשו לפניו את החולצה הצהובה. אפשר להסתכן רק במעט ולהמר כי סצינת הריאליטי טי.וי. – ש"כוכב נולד" היא בין חלוצותיה – ממש לא מתכוונת לגווע פה באותה מהירות שבה דעכו הפורמטים העבשים ההם, שנמצאים איתנו מימי ראשית הטלוויזיה. מספיק להעיף מבט על המתרחש בבריטניה, ערש הז'אנר הספציפי הזה - שם הימצאותם של מנצחי התוכניות המקבילות ל"כוכב נולד" בצמרת המצעדים היא דבר שבשגרה מזה כמה שנים - כדי להבין שזה לא רק הפרצוף היפה של נינט טייב שעשה היסטוריה.

מי שרומז, ולא משנה באיזה תירוץ, ש"כוכב נולד" – הקונספט, התופעה והרייטינג – לא ראויה להיות תוכנית העשור של ערוץ 2, משקר – או לנו או לעצמו. מי שלוקח את כל הדברים שהם "כוכב נולד" - העוצר ברחובות בזמן השידור; המעורבות הרגשית הטוטאלית של מאות אלפי צופים ששיגרו יותר ממיליון SMSים כאילו לפחות חייו של רון ארד תלויים בהם; גיבורי התרבות החדשים שקמו יש מאין תוך שלושה חודשים ומילאו את קיסריה, על כל המשמעויות וההשלכות העוז אלמוגיות שיש לכך על חיינו כאן – ומנסה להציג אותם כלא רלוונטיים רק מפאת צעירותם, באמת מעליב את שיקול הדעת של כולנו - או סתם מתוסכל שלא קיבל עמוד ראשון ב"הארץ".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by