בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קרב בנות 
 
 
מעיין וינטר

מעיין וינטר הפ33ה מתאמת גירסאות עם הדי.וי.די של אווריל לאבין הש!!ה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש משהו באווריל לאבין שעושה לי עיוותים בצד שמאל. אולי בגלל שאווריל זה משהו שנשמע כמו מותג-השרוואל החדש של רנואר. אולי זה בגלל שהיא גם בלונדינית וגם חתיכה, ובטח גם הלכה מכות בבית ספר. אולי זה משום שסימני ההיכר שלה הם נעלי אולסטאר, עיניים כחולות עם הרבה שחור ורפטואר שירים בועטים על אנרכיה שבינו לבינה. בכל מקרה, להתעלם אי אפשר. אי לכך בחנתי בחשש מסויים את "My World", הדי.וי.די החדש שלה. כעת אני כבר דיי יכולה להניח איך העולם שלה נראה: כמו ספסל אחורי באוטובוס של אגד עם גרפיטי מקושקש בטיפקס. משהו בנוסח "אווריל השולטת של קנדה". אימאל'ה.

חבילת הבידור, שמותרת למכירה רק למי שכבר מלאו לו 15 (כך מרומז על העטיפה), מגיעה במארז נאה של שני דיסקים. הראשון הוא תיעוד של מסע ההופעות שלה “Try to Shut Me Up Tour" והשני הוא הפתעה אליה אגיע בהמשך. ההופעה צולמה בבפאלו, ניו-יורק, בסוג של איצטדיון שכנראה היה עמוס לעייפה במתבגרים מכוערים ובכמה פועלים סיניים. הנה עולות להן אסוציאציות רעות של "רוקדים עצמאות" באמפי ראשון.

הדבר הראשון שרואים בדי.וי.די הוא הבמה העירומה והגדולה, שמעוטרת בכוכב מוזר וממתינה להתמלא באנרגיות המשלהבות של אווריל. רק שאלו מבוששות לבוא. שהילדה, איך לומר, קצת פריג'ידית. דומה כי חוץ מאיזו פריצת קראטה מגוחכת אל תוך הבמה, אווריל לא נוטה להתנועע יותר מדי. במקום זאת היא מעדיפה להראות עד כמה אדישה ומרוחקת היא יכולה להיות, ולעשות זאת תוך כדי סידור כפייתי של שיערה על כל הפרצוף (בכמה קטעים בהופעה השיר אפילו קצת מקרטע בגלל שהיא עסוקה בלהוציא את השערות שנכנסו לה לפה). מדי פעם המצלמה גם מתמקדת בקהל, ואז מבחינים בצופה עם עגיל בגבה, או עם פלטה בשיניים או אחד שהוא בכלל סיני (המון סינים בבפאלו). זאת, כנראה, כדי להוכיח עד כמה מופרע ומגוון הוא קהל הצופים, שקופץ מעלה-מטה במקום כעדר של תרנגולות שמחות.

למרות שאת אופיה המתנשא ("אני הכל חוץ מרגילה") אינני אוהבת, את שיריה של אווריל אני מחבבת פלוס. כולם מדברים על "אני בודדה, אני דחויה, אני עירומה בתוך נפשי" וגם על "sk8er boi" (שיר שמורה על כך שאם אווריל היתה עושה גרפיטי בטיפקס, אין ספק שהמילה "הפ33ה" לא היתה נפקדת), שלא משנה עד כמה מפגרות יהיו מילותיו, תמיד כשאני שומעת אותו בא לי לקפוץ במקום כמו תרנגולת.

חוץ מזה, התרגשתי קשות מהשיר "Too Much to Ask" שנושאו הוא: בחור שאינו מחזיר טלפונים; ומסקנתו: היא צריכה להפסיק לצאת עם בנים שמרחמים על עצמם. אני הייתי הולכת על הגיטריסט הימני עם הבלורית הבלונדינית, שמקבל רק טיפה פחות זמן מסך ממנה.

מומלץ לדלג על: החידוש הסתמי ל Basketcase-של גרין דיי, וגירסת הכיסוי המתחנחנת לKnockin on Heaven's Door-, אותו הקליטה עבור דיסק צדקה מקושקש "למען השלום". אחרי ההופעה (ועל זה לא לדלג) מאפשר הדי.וי.די להתרשם מן ההתרחשויות שמאחורי הקלעים. אווריל מספרת שהיא אוהבת להביא את הבגדים שלה בעצמה, וגם להתאפר בעצמה, כי היא לא אוהבת את הבגדים שמביאים לה. לעשות פן מקלות, לעומת זאת, היא אוהבת מאוד. במיוחד אם השיערות נכנסות לפה. טעים טעים.

משלל הקטעים הנוספים שקובצו בדי.וי.די ניתן ללמוד כי לאווריל יש צחוק שמזכיר את זה של בארט סימפסון, שהיא אוהבת לגלוש על סקייטבורד ושחבריה הטובים והיחידים הם הנגנים שלה (איתם היא אוהבת... לגלוש על סקייטבורד!). בסך הכול אורח חיים מאוד מאכזב, יחסית לאחת שעמלה על תדמית של מופרעת (עד כמה שניסיתי, לא שמעתי אפילו קללה אחת לרפואה, בטח לא משהו שיגרום לילדים מתחת לגיל 15 לישון פחות טוב).

לגבי הדי.וי.די השני – ובכן, זהו דיסק שאם תכניסו אותו למכשיר תגלו שאתם לא רואים כלום. אל דאגה, זה לא יעזור גם אם תכניסו אותו ותוציאו ותכניסו ותוציאו (ותכניסו ותוציאו) שוב. זה בסך הכול דיסק אודיו. מוזיקה נהדרת לשמוע בזמן ששמים שחור בעיניים והולכים לעשות שיגועים בקניון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by