בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
וכבר מחר נקרא ת'ביקורות 
 
 
מורן שריר

מורן שריר חוזר לעולם האפור של המציאות, עמוס בכל טוב חוויות ובגיבור אחד גדול מהחיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קשה לי לעכל. אני חושב שאצטרך הרבה חוויות חזקות וסמים מעוררי תודעה בשביל למחוק את הרגע
הזה מהזיכרון שלי. הרגע בו אילנה ברקוביץ' אמרה "פיראס", כשעוד הכל היה אבוד, כשצ'ינו היה המלך, כשעוד התרשמתי מההישג של המקום השני. בדיוק אז היא אמרה "פיראס". למרות שידעתי שהיא תגיד "צ'ינו", לא הייתי מופתע. הראש אמנם אמר צ'ינו אבל הלב אמר "פיראס" כל כך חזק עד שהאוזניים לא היו מופתעות. הרי השם הזה הדהד בהן דקות ארוכות כמנטרה.

ואז זה הגיע. כבן-אדם שלא חווה את ניצחון ששת-הימים, בתור אוהד שמאל והפועל תל-אביב ותיק, אני לא רגיל לרגעים כאלה בהם הניצחון כל כך שלם ומתוק. אני יכול להיזכר בדאבל של קשטן ובניצחון של ברק אבל לא הרבה יותר. כשאילנה אמרה "פיראס", הלב התמלא. זה היה הווירטון 1977 שלי.

השידור מהדום היה סיום מדהים לעונה מדהימה של טלוויזיה. לפתע הקונספט הערטילאי הזה שמכונה "פרוייקט Y", קרם עור וגידים. אנשים אמרו שיש באזזז, אבל מה זה באזזז חוץ מכפולה במעריב? כשאתה רואה המוני פרח'ים קופצים על בוריס וכפכפי, משל היו סאבלימינל והצל, וכשעל המסך קמילה אומרת "אורן אני פאקינג אין לאאב", והקהל כולו שואג ומדקלם איתה - אז אתה מבין שאתה באמת חלק ממשהו גדול. קהילה יפה ואוהבת שעוטפת את גיבוריה (צ'ינו) באהבה ואת שנואיה (דקלה) בבוז.

היה מרגש לראות אנשים שממש כמוני ישבו כל יום בעשר ושרו, "אנחנו חוגגים הלילה". אנשים שבכו עם דניאל ושמחו עם שני, כי בסך הכל הוא איש שמח. ממש כמו שלקמילה ואליענה יש חוויות שהן חולקות רק עם חבריהן לווילה ואף זר לא יבין זאת, כך גם לי יש חוויות משותפות עם כל השמעונים שהיו בדום. אני יודע שאם הייתי חותך איזה צ'חצ'ח בכביש והוא היה יוצא עלי ברמזור, הייתי מזהה אם הוא חלק מהפרוייקט. אני יודע שאוכל להגיד לו בקטנה איזה "אל תשחק לי אותה" סטייל אליענה והוא בטח יתפוס את עצמו ויגיד "אני עצבני מזה שאני עצבני". אין מה לעשות, אנשים עם כל כך הרבה חוויות משותפות לא יכולים באמת להיות זרים זה לזה. אפילו דקלה וקמילה כמעט והתפייסו בשבוע אחרון.

קמילה היא ללא ספק הסיפור הטראגי של הפרוייקט הזה. אני אישית תמכתי בה ובפיראס במידה כמעט שווה, אך בעוד פיראס כבש את הפסגה, קמילה הגיעה אחרונה עם 7 אחוזים מאכזבים מקולות הקהל.
יכול להיות שהיא עוררה אנטגוניזם בהרבה אנשים. יכול להיות שהגברים נרתעו ממנה והנשים התביישו בה כי גם הן בסך הכל פוחדות להילחם בשביל העצמאות שלהן ומעדיפות לשמר את הקיים. כנראה שמנחה ערבי אנחנו בשלים לקבל אבל לא מנחה אישה שהיא גם עצמאית ואינטליגנטית וגם משתמשת במיניות שלה. ככה זה, או אילנה דיין או מירי בוהדנה, אין גם וגם. האחרונה שניסתה זו גאולה אבן ותראו איפה היא עכשיו. אין דבר, הילדה הקטנה הזאת מפאתי הכרמל ניצחה את הניצחון הקטן שלה. נצח קמילה לא ישקר.

דקלה היא סיפור מעניין על אישה משעממת. למען האמת, עוד לא קמה אישה שאני מתעב יותר מאשר דיקו קידר. גם כשאני מנסה לברור מתוך נשים אמיתיות, נשים שאני מכיר היטב, נשים שפגשתי בחטף ודמויות פיקטיביות מסדרות וסרטים - מבין כל אלה, אין אישה שאני יותר מתעב מאשר דקלה. הבחורה הזאת לא עשתה כלום חוץ מלעפעף ולעשות סצינות לאורן; האישה הזאת, שישבה כל היום בחדר שלה, ומשך שלושה חודשים לא החליפה מילה עם אדם מלבד אליענה ואורן; האישה הזאת שמעשנת בצורה דוחה עם פה פעור ובלי לקחת לריאות כאילו היא פאם-פטאל בסרט של מנחם גולן; האישה שאמללה את חבר שלה וגם אותי, פשוט לא הייתה ראויה להיות בחמישייה הסופית. כל הקיום שלה בווילה מסתכם בצדקנות והתחסדות ומבט שאומר: "אמא, שמו אותי בבית אחד עם ערבי ואתיופי".

איש אינו יודע מה הביא אותה למעמד הנכסף, ונדמה שהיא באמת לא עשתה שום דבר בשביל להגיע לשם. נראה שהיא פשוט עמדה וזה נפל עליה, במקום הפסנתר לו פיללתי. השבוע היא התלבטה אם לחזור לצבא, משל הייתה בוגי יעלון פוסט מלחמת יום-כיפור. אני לא בטוח שסמ"פ בנות זה בדיוק התפקיד שהצבא התקשה לאייש מאז עזיבתה, אבל אשמח לראות אותה חוזרת לאקליפטוסים. בכל מקרה המוקש הזה מאחורינו. בקרוב היא תחזור לאלמוניות שלה ועד פגישת המחזור לא נזכור שהיה פה דבר כזה.

התחלתי בפיראס ואסיים בפיראס. לא אשתפך על איך שהוא כערבי הגיע למעמד הזה, כי אני לא בטוח שכך הוא היה רוצה שיתייחסו אליו. העובדה היא שהוא זכה בזכות ולא בחסד (אומרים שעשו עבודה טובה במגזר), ועדיין, זה השיג אדיר שבמדינה גזענית כמו שלנו שכחו לרגע שהוא ערבי וראו שהוא פשוט אדם מקסים. צ'ינו לא צריך להיות מאוכזב. איכשהו נדמה לי שהמסך הקטן עוד ישמע ממנו - וכל מה שאני יכול לעשות זה להוריד את הכובע. הבן-אדם באמת סוג של גאון, והוא נתן את השואו של החיים שלו בפרק הסיום כמו בכל פרקי העונה.

אך זכייתו של פיראס נתנה ערך מוסף מדהים - היא נישקה את פרוייקט Y בנשיקת החיים. העובדה שלא היה אנטי-קליימקס, שהצפוי לא התרחש, נתנה תוקף לעונה כולה. וכך בתור אדם שהשקיע כשמונים שעות מול התוכנית הזאת אני יכול להגיד: לעזאזל, היה שווה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by