בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה לעשות - לחרבן קוביות 
 
 
אסף אביר, גדי גיא

"קיוב 2" הוא סוג של בי-מובי לשנות האלפיים. אסף אביר וגדי גיא מדווחים מהשטח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חובבי הסדרה האגדית "האסיר" יזכרו לה לנצח חטא נעורים קטן. בפרק הראשון סיבכו יוצרי הסדרה את פטריק מק'גוהאן בקונספירציה מסתורית, שבגינה נחטף מלונדון והתעורר בתוך כפר משונה. איש לא סיפר לו מדוע הובא לשם, כולם קראו לו "מספר 6", ובמשך 17 פרקים הוא ניסה לגלות מה הקטע של הכפר הזה, למה הובא אליו ומי עומד מאחורי הכל.

הבעיה היא שלכפר לא היה שום קטע. היוצרים לא הצליחו, ואולי בכלל לא טרחו לחשוב על היגיון עלילתי, או אפילו על הסיבה לחטיפה. הם היו עסוקים בלכתוב תסריטים משובחים לכל פרק ופרק, ולהפוך את האסיר לסדרה שהיא יותר משילוב של מתח ומדע בידיוני, משל קטן למאבק של האדם בעולם האכזרי שמקיף אותו – בו שום דבר אינו מה שהוא נראה. ב-1968, אחרי שנה של פרקי קלאסיקה, חילצו יוצרי הסדרה את מק'גוהאן מהכפר בדיוק באותה הדביליות שבה שהכניסו אותו אליו: הוא חטף משאית ופשוט נסע בחזרה ללונדון.

"קיוב", שבאופן מטריד מסתמנת כסדרת סרטים שתכיל לפחות עוד פרק אחד, מזכירה את "האסיר" בשני דברים. גם היא, למעשה, מנסה להיות משל על מאבקו של האדם בעולם השרירותי והאכזר.

החיפוש של גיבורי שני סרטי "קיוב" אחר הנוסחה שתראה להם את היציאה ממבוך המלכודות של הקוביה, מזכירה במעט את הניסיון של מק'גוהאן להבין את הכפר, כמו גם את של ג'ון "ניאו" אנדרסון להבין את העולם שסביבו, אותו "כלא בלתי נראה" של המטריקס. בעצם, החיפוש אחר נוסחת היציאה מהקוביה מזכיר את החיפוש הנצחי – והנואל – של כל בני אדם, אחרי הפילוסופיה, הדת, או איזשהו "צופן תנ"כי" שיעזור להבין את המציאות חסרת הפשר שמסביב, ולצאת מהעולם הכולא לעולם טוב יותר - שהוא "העולם האמיתי".

נקודת הדמיון השנייה בין "קיוב" ל"האסיר" היא אי קיומה של העלילה. ב"קיוב" הראשון, משנת 1997, היה איזשהו חן להיעדרה המוחלט של העלילה. עד הסוף לא היה ברור מי בדיוק היה זה שכלא את שבעת הגיבורים בתוך מבוך הקוביה. לקראת סוף הסרט העלה אחת הדמויות את ההשערה שהקוביה נוצרה על ידי שרשרת של אי הבנות ביורוקרטיות, שכאילו קיבלו חיים משלהן.

"קיוב 2" הורס את החינניות של הרעיון הזה בכל דרך אפשרית. התלישות המעניינת של הסרט הראשון מוחלפת ברמזים לא מספיקים, לא משכנעים ולא מעניינים לקיומה של מזימה בסגנון "תיקים באפילה", שמי שיצפה בשלושת-ארבעת הסרטים הבאים יזכה להבין אותה.

אלא שספק אם ההמתנה תהיה שווה את זה. אחרי הכל – כמה קוביות אפשר לסבול? מי שציפה לסרט חדשני כמו קודמו, יתאכזב למצוא המשכון מהסוג העלוב ביותר: עוד קוביה, עוד חבורת אנשים, ועוד ניסיון לא מוצלח לעשות את הכל "יותר": יותר מוזר, יותר אכזרי, יותר גדול.

ה"יותר" של הקוביה מתבטא גם בניסיון ליצור קוביה של "ארבעה מימדים", כזאת שבגלל אופיה המיוחד, פועלת בה פיזיקה שונה לגמרי. הניסיון לא ממש מצליח, ומה שנשאר זה אפקטים שצחנת המקינטוש עולה מהם, דמות של מתמטיקאי שמדקלמת בחיוורון ובתדהמה הסברים מעוררי גיחוך, ותחושה כללית של חזרה גנראלית לקראת הצגת סוף השנה בבית ספר.

מלבד רגע מבהיל או שניים, ומעט מחשבות שמתעוררות ומתפוגגות לפני שנגמרת הסצינה, "קיוב 2" הוא B-Movie מודרני. מי שזה מה שעושה לו את השבוע אולי יהנה למשך שעתיים. האחרים, כנראה, יחזרו הביתה עם לא יותר מזיכרון רחוק וקלוש של חוויה לא נעימה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by