בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אן.אם.סי מפסיקה לייצר את האוסף של אינשטיין 
 
 
מערכת מיקסר

בשבועות האחרונים עלו תהיות שמא עיתויו של האוסף החדש, המקדים במעט את יציאת אלבומו החדש של אינשטיין בחברת הד ארצי, נועד לקלקל לזמר המיתולוגי. היום הודיעה אן.אם.סי על הפסקת שיווק האלבום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חברת אן.אם.סי הודיעה היום, בצעד תקדימי משהו, כי הפסיקה לייצר את האוסף החדש שהוציאה לאריק אינשטיין. החברה הוציאה את האלבום, "המיטב", ללא אישורו של הזמר, ובשבועות האחרונים עלו תהיות שמא עיתוי יציאת האוסף, המקדים במעט את יציאת אלבומו החדש של אינשטיין בחברת הד ארצי (הראשון שלו בחברת התקליטים מזה 35 שנה), נועד לקלקל לזמר המיתולוגי את החגיגה.

"מאז יצא האוסף 'המיטב' לפני כשבוע, למדנו כי הוצאתו פגעה באריק אינשטיין", נכתב בהודעה שהוציאה אן.אם.סי. "אנו, כחברת מוסיקה אשר מכבדת את עצמה ואת אמניה, החלטנו היום להפסיק את ייצור האוסף ואת שיווקו. החלטה זו התקבלה מתוך מודעות לעיתוי הלא מוצלח מבחינת האמן. יחד עם זאת, אן.אם.סי מתעתדת להוציא את האוסף הזה בעתיד, בעיתוי מתאים יותר לכל הצדדים. בניגוד למה שנכתב באחד העיתונים, הוצאת האוסף לא נבעה מיצר נקמנות. עריכתו החלה לפני זמן רב, והסמיכות להוצאת האלבום החדש היא מקרית. אנו מבקשים להתנצל על חוסר הרגישות".

על כל פנים, אלה שהזדרזו להשיג/לרכוש את אלבום המריבה מוצאים את עצמם היום עם מוצר די נדיר ביד. לטובת אלה שרוצים לדעת על מה ולמה, הנה הביקורת של ערן דינר.
 

אריק אינשטיין - המיטב

למרות שמו, האוסף הזה אינו "המיטב" של אריק אינשטיין. בארבעים ומשהו השנים האחרונות, אינשטיין הספיק להקליט כמעט בכל חברת תקליטים אפשרית, כולל כמה שכבר מזמן אינן איתנו. השיא שלו כמבצע וכמהפכן פופ נמצא, מה לעשות, דווקא בין התקליטים שהקליט עבור "פונודור" (היום פונוקול) בשנות ה-70, ביניהם "פוזי" (69') "שבלול" (70') ו"בדשא אצל אביגדור" (71'), שהגדירו מחדש את הרוק הישראלי, ומנגד "ארץ ישראל הישנה והטובה" (73') שהיה במשך שנים האלבום הנמכר ביותר של אינשטיין. בדיסק הכפול החדש נמצא לכל היותר המיטב מתוך שנות סי.בי.אס שלו (סי.בי.אס הפכה ברבות הימים לאן.אם.סי). אמנם גם זה לא מעט, משום שגם ביו התקליטים שאריק הקליט משנת 80' ואילך, הזמן בו היה חתום בחברה, נמצאים כמה מרגעיו היפים ביותר, אבל לכנות אוסף שכזה בשם "המיטב", ולהציגו כרטרוספקטיבה מקיפה, זו פשוט גניבת דעת. אין דרך אחרת להגיד את זה.

לאריק אינשטיין יש סיבות מצוינות לכעוס על חברת התקליטים ששימשה לו בית במשך יותר מ-20 שנה. העובדה שאיש לא טרח לספר לו על האוסף החדש היא אפילו לא העיקרית שבהן. כאילו לא די בכותרת המטעה ובתזמון המפוקפק שבו האוסף יוצא לאור, זמן קצר לפני שאינשטיין משחרר את אלבומו החדש בחברת הד ארצי, הרי שגם המוצר עצמו, כמה מאכזב לגלות, לא עומד בסטנדרטים המינימליים שנדרשים מאוסף מסוגו. מחברת תקליטים מובילה שעורכת לקט למי שהיא עצמה מגדירה כאחד מאמניה החשובים ביותר, אפשר לצפות למעט יותר השקעה בעריכה, בסאונד או לפחות באריזה, אבל החוברת המצורפת למיטב של אינשטיין עלובה וכוללת רק את מילות השירים וכמה תמונות. בלי המאמר המתבקש על שנותיו של אינשטיין בחברה, ללא ביקורות או פרטים כלשהם על התקליטים מתוכם נלקחו השירים, ללא זכר לסיפורים שמאחורי השירים, להשקעה מינימלית בתיעוד או שאיפה הכי קטנה לספק ערך מוסף ללקט, להשקיע בו את המעט שבמעט מעבר למה שהכרחי ממש. אפילו קרדיטים לנגנים הרבים שמשתתפים בהקלטות אין. האם זוהי אותה חברת אן.אם.סי שזוכה בצדק לתשבחות בכל פעם שהיא מוציאה עוד אוסף בעריכתו של אילן בן-שחר? קשה להאמין, אבל מדובר ממש בדיוק ולא בערך באותה חברה עצמה.

ברור גם שאינשטיין הוא אינשטיין. השירים של אריק, ולא משנה באיזה פורמט מגישים אותם, עושים את העבודה בכל פעם. תמיד מרגש לגלות מחדש איך שבתוך "טירוף במה", מין דחקה של אריק שמשחק אותה רוקר בעוואנטה, מסתתר אחד הסולואים המעיפים של יצחק קלפטר. כיף למצוא שוב את "סוסעץ" בגרסה מתוך ההופעה המשותפת של אריק ושלום (הביצוע המקורי מתוך הסרט באותו שם נמצא בבעלות הד ארצי), ואת "סיום" ו"הכניסיני תחת כנפך", שני לחנים קלאסיים של מיקי גבריאלוב מתוך "חמוש במשקפיים" (80'). מצד שני, בשביל אוסף כפול שכולל לא פחות מ-38 שירים, יש כאן אחוז נמוך במיוחד של רצועות חזקות והרבה יותר מדי פילר, במיוחד בדיסק 2. גם המעריץ האדוק ביותר מוצא את עצמו מאזין לאוסף עם השלט ביד, מוכן ומזומן לדלג על "שיר השיירה". הקטע היחיד שאפשר להתייחס אליו כבונוס של ממש הוא גירסת הסינגל של "לבכות לך", שמופיעה כאן במקום גירסת האלבום המוכרת. אבל גם זאת לא מצליחה לחפות על שדיפותו של הדיסק השני, שכולל גם יציאות מחופפות לגמרי כמו "אמרו לו" או הביצוע המחודש והנחות ל"אמא שלי". מה לעשות, לאינשטיין היו גם יציאות כאלה. זה לא אומר שאפשר לדחוף אותן סתם כך לאיזה דיסק כפול ועוד לקרוא לזה "המיטב".

אם חברת אן.אם.סי רוצה לעשות חסד אמיתי עם הקטלוג של אריק אינשטיין, מוטב שתימנע מהפקת מוצרים עלובים כאלה, שאינם מביעים דבר מלבד זלזול באמן ובקהלו. במקום זה, כדאי שיתחילו לחשוב שם על גירסאות משודרגות של האלבומים המעולים והמצליחים שהקליט עבורה. החל ב"מזל גדי" (68') הסימפוני שממש משווע לעבודת סאונד מודרנית, דרך צמד שיתופי הפעולה של אינשטיין ויצחק קלפטר – "יושב על הגדר" (82') ו"שביר" (83'), שני אלבומי גיטרות משובחים שכבר מזמן היו צריכים לקבל את המקום המגיע להם בפסגת הקטלוג של אינשטיין, וכלה ב"שירי אברהם חלפי" (88') הנוגה, שסגר יפה את הקטלוג האייטיזי של אריק. אן.אם.סי היתה יכולה להעניק לכל האלבומים האלה את אותו טיפול שזכה לו "אדם בתוך עצמו" של שלום חנוך רק לפני שנה, והיתה יוצאת גדולה. קשה לחשוב על אמן ישראלי שראוי לכבוד הזה יותר מאריק אינשטיין.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by