בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פרו-קוקיצות 
 
 צילום: צחי וזאנה   
 
בן כהן-שני, הזמן הוורוד

עופר ברק, במאי "פספוסים" וכוכב ב"מופע של סטיב", מספר על החתונה שאירגן לו השף ישראל אהרוני ועל ההעדפה המתקנת שהוא מעניק להומואים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שלא היה שם לא יבין. על הבמה עמדו שני חתיכי-על, עירומים בצבעי הטבע, האחד עם שטרונגול עצבני, השני עם גוף חטוב למשעי, ולאחר פוצי-מוצי בן דקה וחצי - הופה, השטרונגול בפנים. החטוב נאנק, פים-פם-פום, ולתנוחה הבאה. כשעל הבמה ב-TLV נערך מופע מין מלא, אל מול קהל חרמן עם לשון בחוץ, הביטו שניים במתרחש והעדיפו להמשיך את הבילוי בבית. בערך בחמש בבוקר יצאו השניים מהמתחם, חבשו קסדות והפליגו לעבר הזריחה.

השניים הם בני-הזוג עופר ברק, במאי וכותב התסריטים ב"פספוסים", ויואב (שם בדוי), שני חתיכי-על לכשעצמם, שהתחתנו לא מזמן ורצו לשמור על טיפת רומנטיות בים של הורמונים. ברק מנמק: "הבילוי המרכזי שלנו הוא בבית. אנחנו מארחים, מבשלים ביחד, זו החממה שלנו. אנחנו לא בקטע של לראות ולהיראות, אלא ליהנות זה מזה".

ברק כבר ראה הכל בחיים, כבר שמע הכל בחיים, כבר צחק מיותר מדי בדיחות-על של יצפאן. ובכל זאת, ברגעי החתונה שלו הוא ביקש להיות רומנטיקן חסר תקנה, כדי שאף אחד לא ישכח את הפקת חייו. "חיפשתי מישהו שיהיה מספיק יצירתי, פיוטי וייצוגי, מישהו שיוכל לעשות את זה בלי שאצטרך להגיד לו מה לעשות, כי בתור במאי אני תמיד אומר לכולם מה לעשות", מנמק ברק את ההחלטה שלו ושל בן-זוגו לבחור בשף ישראל אהרוני לנצח על טקס הכלולות שלהם, שנערך בחודש שעבר. "החלטתי שהפעם אני רוצה שמישהו יגיד בשבילי. נתנו לו קווים מנחים בלבד, והוא ואשתו גיגי עשו את זה בצורה הכי מדהימה שיכולה להיות".

ברק, בן 37, מביים בעשר השנים האחרונות את "פספוסים", ומככב לאחרונה ב"המופע של סטיב". עכשיו, כשחגיגות העשור להקמת ערוץ 2 עושות קולות של סיום, ישבנו איתו לשיחה על טלוויזיה, על הומואים ועל מה שביניהם.

דירתו במרכז תל-אביב עמוסה ביצירות שעברו שיפוץ ובחפצים שעברו מיחזור. בן-זוגו של ברק, בן 27, הוא עולה חדש מצרפת ואיש מחשבים. הם עברו לגור ביחד לאחר שלושה חודשים של היכרות. עוד בדירה: כלבה עיוורת העונה לשם דובוש.

יואב, אפשר לומר, עדיין בארון. "ההורים לא יודעים, ואני מאוד מצטער שהם לא היו בחתונה שלי", הוא מספר. "כבר סיפרתי על עצמי לאחים ולאחיות, לכמה דודים ולדודות, אבל ההורים עוד לא יודעים, מפני שהם דתיים ואני לא יודע איך הם יתמודדו עם זה. אני פוחד לפגוע בהם, אבל כרגע אני בכל זאת מכין את השטח".

- ואיך זה להיות נשוי?
ברק: "זה הרבה יותר קסום, הרבה יותר כיף, הרבה יותר מחייב, הרבה יותר רציני, הרבה יותר בוגר, הרבה יותר משמעותי והרבה יותר יסודי. ואם אתה רוצה עוד, אני אמשיך עוד הרבה ככה".

- ההחלטה באה ביחד?
"כן. האמת שהכל אצלנו קרה נורא מהר, מהרגע שהכרנו במסיבה בארץ. אני כבר חרשתי את העולם ואת הארץ בכל צורה אפשרית, פחות או יותר. כנראה יש משהו שאחרי תקופה, אחרי בגרות מסוימת, כשאתה מגיע לבן-אדם מסוים - אתה מבין שזה זה. אחרי חודש נסענו לתאילנד, נסיעה שהיתה הפנטזיה בהתגלמותה, ואחרי שלושה חודשים עברנו לגור ביחד. אני חושב שאחרי תשעה חודשים פלוס-מינוס התחלנו לדבר על חתונה, אולי אפילו קודם".

- למה חתונה? אפשר פשוט לחיות ביחד.
"אתה מתחתן כי אתה מרגיש איזשהו חיבור לבן-הזוג שלך. אתה מרגיש איזשהו צורך לבוא ולהגיד לו ולהגיד לחבר'ה: 'זה בן הזוג שלי, זה הפרטנר שלי לחיים, אני רוצה להיות איתו, אני איתו, אני לוקח עליו אחריות'. אנחנו מקימים פה איזשהו תא משפחתי".

- ומה לגבי ילדים?
"אני רוצה ילדים כמו במערכון ההוא של תיקי דיין - מקיר לקיר. איך בדיוק נעשה את זה - לא לגמרי ברור וזה עוד לא לגמרי על הפרק, אבל ברור ששנינו רוצים ילדים. בינתיים אנחנו מאוד נהנים זה לזה, אז להכניס לפה ילדים כרגע זה קצת ישנה את ההתנהלות, אבל זה יקרה וייקח עוד קצת זמן".

- יואב, עד כמה משפיעה העבודה של עופר על החיים שלך?
יואב: "היא מאוד משפיעה על החיים שלנו".
עופר: "באמת?".
יואב: "אני לא רואה ולא אוהב טלוויזיה. עד שהכרתי אותו לא ידעתי מי אלה סופי צדקה ויהודה לוי. רק לפני שנה היתה מסיבה בתאגיד באולפני הטלוויזיה, ושם הכרתי את סופי צדקה. כשהיא שאלה אותי: 'מה, אתה לא מכיר אותי?', אמרתי לה: 'לא'".
עופר: "בחתונה יגאל (שילון) בכה מאוד. הוא אמר שמאז שיואב נכנס לי לחיים, אני נעלם לו בדיוק בשעה שבע בערב".

- היו לך גלגולים סטרייטיים? נסיונות ואהבות עם נשים?
"בוודאי, מה זאת אומרת. עד גיל 21 הייתי מאוהב בנשים, וכמו לכל אחד, גם לי היו אהבות ואכזבות. סבתא שלי ז"ל אמרה כשהייתי בן 13 שבעתיד אני אלך עם בנים, אבל אז אף אחד לא כל-כך התייחס לזה".
יואב: "עד גיל 27 הייתי סטרייט לגמרי, אפילו היו לי חברות שחשבתי להתחתן איתן".

- כשהגעת לטלוויזיה, כבר היית מחוץ לארון?
"לגמרי. אבל אפשר לומר שיצאתי מהארון רק בגיל 26, אחרי שהתאהבתי מעל הראש בגבר. לפני כן הייתי עמוק בארון. בצבא, למשל, שירתי ביחידה מסווגת, וכל הזמן פחדתי שיפסלו אותי ברגע שיהיה ידוע עלי למישהו, כי בתחקיר הבטחוני היה כתוב שהומוסקסואליות היא עילה לפסילה לשירות ביחידה".

ברק החל את דרכו כעוזר הפקה. תחילה ב"סטייל" עם יונה אליאן, הילה אלפרט ולימור זילברמן. תוכנית - למי שהספיק לשכוח - שהתעסקה בבישול, באופנה ובלייפסטייל. "מה יכול להיות יותר הומואי מזה?", מסביר ברק את הגורל שנחרץ עליו. "האמת היא שהמנהלת של מחלקת ההפקה באולפני הרצליה הזמינה אותי להפיק את זה, כי היא ידעה שאני גיי". בין לבין הוא הספיק לביים מערכונים ל"פרפר לילה", לגור בלונדון ולעשות סרט דוקומנטרי שהוקרן בשני פסטיבלים באירופה. "הפקתי גם צילומים של תחרות 'אקסטרים' בדרום-אפריקה. זו תחרות מטורפת לגמרי, משהו מצ'ואיסטי עם טייסים ויוצאי יחידות קרביות, כשאני בתפקיד הגברת".

- אתה כבר מביים למעלה מעשר שנים את ''פספוסים'', אחת התוכניות הכי משפחתיות על המסך. אין לך לפעמים צורך לעשות משהו חתרני ונועז?
"'פספוסים' לא חתרנית, אבל היא הדבר הכי מרושע שאפשר לעשות, ואני מאוד נהנה ממנה. כל מה שעשיתי בטלוויזיה אף פעם לא היה חתרני. בעצם, אולי 'פרפר לילה'".

- איך אתה מסביר ש"פספוסים" שרדה את כל השנים הללו, ותוכניות אחרות, שגם הן הצליחו, ירדו ונעלמו?
"כי אני שם!".

- יש סלבריטאים שפונים אליכם או רומזים שהם היו רוצים להיות נמתחים בתוכנית?
"רוצים? מתחננים! זו תוכנית שאם אתה לא שם, אתה לא קיים. נכון שישנו קומץ קטן ואומלל שלא חושב ככה, אבל זו בעיה שלהם. בסוף כולם רוצים להיות בתוכנית הזו".
 
- איזה ילד היית - ברווזון מכוער או מלך הכיתה? במלים אחרות, אפשר למצוא איזה קישור בפסיכולוגיה בגרוש בין עברך לבין המקצוע שלך?
"לא תכננתי לעשות טלוויזיה, ככה שאני לא מקשר בין הדברים בכלל. מצד שני, תמיד הייתי שונה. לא הייתי הולך עם החברים לפאב להשתכר ולהסתכל על הבנות. האם זה קשור למה שאני עושה היום? לא יודע".

- מה אתה ממליץ לצעיר או לצעירה שרוצים להיכנס לתחום?
"ללכת הביתה. שיחפשו משהו אחר, כי זה מקצוע כפוי טובה. בטלוויזיה צריך מרפקים מברזל והמון כוח. לפעמים גם הרבה כישרון לא מספיק".

- יש הומופוביה מאחורי הקלעים של הטלוויזיה, או שהכל נורא פוליטיקלי קורקט?
"אם היא היתה, אני גמרתי אותה. אני נתקל בהרבה פרגון, ומאמין שאם אתה מרגיש נוח עם עצמך ואתה מקרין את זה, הסביבה תקבל את הנינוחות שלך. אם אתה מקרין בהלה, ככה הסביבה תתייחס אליך בחזרה. אפרופו להקרין החוצה, פעם הלכתי עם צוות צילום טלוויזיה לבית-ספר לטיסה בהרצליה, ואיזו גברת שישבה שם שאלה אותי אם אני טייס. אמרתי לה: 'לא, אני סתם מתרומם'".

- "פספוסים" לא מרבה להתעסק במיניות, או שאני טועה?
"'פספוסים' מתעסקת במיניות של נשים, כי יגאל (שילון) אוהב נשים. חלק גדול מהעובדים בתוכנית הם הכי גיי-פרנדלי שאפשר לתאר, וחלקם אפילו מדבר בלשון נקבה בגללי. ליגאל אנחנו קוראים גאולה נוני. פעם שאלתי את יגאל: איך אתה, פרח מצ'ואיסטי שכמותך, הצלחת להקיף את עצמך בכל כך הרבה קוקיצות?".

- בערוץ כמו ערוץ 2, הומואים מצליחים להשפיע?
"הומואים נמצאים ומשפיעים בכל מקום. האמת היא שאני מת לעשות תוכנית אירוח הומואית. ב'מופע של סטיב', במסגרת הדמויות שבניתי, תכננתי שגם שחקן יתאהב בו".

- תוכניות לעתיד?
עופר: "לא יודע, אני רץ קדימה. יש לי רעיון לתוכנית רדיו לילית, אני רוצה לביים בתיאטרון, אבל האמת היא שבשנה האחרונה אני נהנה להיות עקרת בית. אתה מכיר את השיר 'אין לי רגע דל, לא קמפיין, לא פסטיבל?'. אלה החיים שלי. שנים שאני רוצה להתנדב בקו הלבן. השארתי הודעות באי-מייל ועשרות הודעות בתא הקולי, והם לא חוזרים אלי. אני חושב שאני יכול לעזור לצעירים שלא מוצאים את הידיים ואת הרגליים בחיים שלהם, כי הם חושבים שאם הם הומואים אז נפל עליהם איזה אסון".

- לדעתך, קיימת אפליה במדיה התקשורתית לרעת ההומואים?
"לא יודע, לא נתקלתי בזה. אם תבוא קוקיצה לבקש אצלי עבודה, היא תקבל לפני הסטרייט".

- אתה מפלה לטובה!
"אני? מאוד".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by