בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קחי הודנה, יא בוהדנה 
 
 
אחי רז

אחי רז ממליץ למיסי אליוט להתחיל להרגיע, ומפרגן עם שאפו למילקשייק של קליס וקטילה לבלוג של אלישה קיז

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"Missy Elliot - "This Is Not a Test
(הד ארצי/ Elektra)

נראה שהבעיה הגדולה ביותר של מיסי וטימבאלנד היא שבדיוק כמו משחק הראש של סטלמך, אין להם ממש מתחרים. אחרי שני התקליטים המושלמים שהיו "Miss E… So Addictive" ו"Under Construction", מגיח האלבום החמישי של מיסי אליוט מפוזיציה לא כל כך נוחה, שלא הרבה מוסיקאים זוכים להכיר מקרוב: הציפייה ממנו היא לא רק שיהיה מבריק - לפחות כמו השניים שקדמו לו - אלא שגם יאותת ויצביע באותה הזדמנות על כיוונים חדשים בז'אנר שלא התברך בשחקנים מרכזיים יצירתיים מדי.

בעוד "…So addictive", אם ננסה להזכר, היה דלוק מאקסטזי, הרי ש"Under Construction" מהשנה שעברה עמד בסימן סיבוב פרסה חד בחזרה לאולד-סקול. "This Is Not a Test", למעט כמה רגעי שיא ספורים, לא ממש מצליח לסחוב על רגלי התרנגולת הדקות שלו את המוניטין של צמד הוריו. אמנם הריספקט – כמו שאומרים בשכונה - מגיע לטימבה על שילוב כמה סטים מוצלחים של צלילים מימים עברו, כולל סינתי של קראפטוורק ("I'm Really Hot"), באס-ליין מורודרי ב"Toyz" וכמה מכונות תופים מגניבות ביותר (הכי אני אוהב את הדפיקות הרצחניות ב"Wake Up" עם ג'יי זי), אבל הסך הכללי – ובמיוחד ההפקות שמיסי לוקחת עליהן קרדיט - מאכזב למדי, בהתחשב בכך שהורגלנו לקבל מהם רק את הקאטינג אדג'.

בכל הנוגע לאורחים הרבים שמעטרים את האלבום, אפשר למנות רק את את ג'יי-זי, מארי ג'יי-בלייג' ואליל הדאנס-הול הג'מייקאני אלפנט מאן (בהופעה מבריקה), כמי שמביאים עמם ערך מוסף. השאר, ובראשם נלי ואר. קלי, מיותרים לחלוטין, במיוחד על רקע קטעים שממילא לא ממש מתרוממים.

טימבאלנד, שידוע במוסר העבודה הגבוה שלו (תמשיכו לקרוא), חוגג בימים אלה גם את השקת אלבום ההמשך ל"Under Construction" עם שותף ותיק אחר, מאגו; מיסי הוציאה בשלוש השנים האחרונות שלושה אלבומים, אחד בכל שנה. אולי כל זה אומר שהגיע הרגע הזה בקריירה המשותפת של השניים שבו מומלץ לקחת את העניינים קצת יותר לאט.
 
 
"Kelis - "Tasty
(Star Trak)

עכשיו, קליס, זאת בחורה שיש עליה מילקשייק. האלבום השלישי של הדיווה מהארלם התעכב לא מעט אחרי שזו החליטה לעבור להקליט בלייבל "סטאר טרק" של הנפטונז, כנראה כחלק מהפקת הלקחים אחרי הכישלון הקולוסאלי של "Wanderland", האלבום הקודם שלה שאפילו לא יצא בארה"ב.

זה מסביר למה "Tasty" הוא כבר כולו אמירת "לא אסבול עוד בוהן" מצד קליס, שהצליחה לגייס רשימה ארוכה של תותחים במטרה לעזור לה לשבור את חומת ההתנגדות האמריקאית. מלבד הנפטונז, ששומרים אמונים לקליס עוד מאלבום הבכורה שלה, גויסו למערכה גם שמות כמו רפאל סאדיק, טימבאלנד, דאלאס אוסטין, דיים גריז, אנדרה 3000 מאאוטקאסט ונאס, הארוס עם המנחוס שמגיע להציק בדואט, שלבטח היה מוצלח יותר בלעדיו.

אבל אפילו נאס מתקשה לעמוד בדרכו של תקליט שרוב הזמן מספק את הסחורה פלוס, לא מעט בזכות זינוק מפציץ מהאדנים עם "Trick Me", הסינגל הסליזי והמושלם "מילקשייק" ו-"Keep it Down" שניחנים לא רק בהפקות מלוטשות, אלא גם בלחנים מצויינים וסוחפים. "מיליונר", שיתוף הפעולה חסר הפגמים עם אנדרה 3000; "Protect my heart" עם קמאו של פארל וויליאמס; שני השירים עם גיבור הסול ר. סאדיק; ו"Stick up" ההמנוני לקראת הסוף - רק ממשיכים את מלאכת המיצוב של האלבום כשעת כיף מהמדף העליון, שאין כל סיבה נראית לעין להחמיצה.
 
 
"Alicia Keys – "The Diary of Alicia Keys
(הד-ארצי/J-Records)

קל למדי, ולמען האמת אפילו די מפתה, להוקיע את אלישה קיז כריאקציונרית מעייפת גם באלבומה החדש, ההמשך הבלתי נמנע ל"Songs in A minor" המצליח. אז למה לא, בעצם? היומן של אלישה קיז מציג אותה, כמו הרבה מאוד בלוגים אחרים בשטח, כיוצרת נו-סול חסרת אישיות שלא מצליחה, למרות שמאוד מתאמצת, להיות מעניינת באיזשהו אופן. אפילו טימבאלנד, ששולח את זרועות ההפקה שלו גם כאן, מתקשה להושיע.

השירים שלה ברובם לא טובים, או על כל פנים לא מספיק טובים כדי להצדיק את האופי הפחדני שניבט מהם. הסינגל הראשון מהאלבום (שבקליפ שלו, אגב, מככב משום מה הראפר מוס דף), "You Don't Know My Name" - מחווה למרווין גיי במקרה הטוב ובמקרה הרע סתם ריפ-אוף – מגלם בגדול את הבעיות של רוב השירים האחרים פה. יותר מדי מוטאון, יותר מדי סטיבי וונדר, יותר מדי פריטות פסנתר מקושקשות של פסנתרנית קלאסית מחוננת שלא עשתה את ההסבה המתאימה, ומעט מדי השראה ומקוריות. יוצאי דופן בודדים, כמו "Heartburn" שמניד בראשו לכיוון סרטי הבלאקספויטיישן של הסבנטיז, או "Dragon Days" הבלוזי, לא מצליחים להוות משקל נגד ראוי לחיוורון שמסביב.

כל זה, מן הסתם, לא יפריע לבלוג של אלישה קיז להפוך גם הוא לרב-מכר ולזכות אותה בעוד גראמי או שניים, אבל לעזאזל, זה לא אומר שמגיע לה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by