בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פה זה לא סקורסיזי 
 
 
מורן שריר

מורן שריר מנדב כמה עצות-חינם לקברינטי ערוץ הקולנוע הישראלי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באחד המעברונים החדשים והיפהפיים של ערוץ הקולנוע הישראלי החדש, נראה על המסך מעין מוזיאון שעווה שבו מוצגות איקונות מהקולנוע הישראלי לדורותיו - ויקטור חסון, בנצי ויודהל'ה, "הלהקה" ועוד. נדמה שזה מה שנשאר מהקולנוע הישראלי, אוסף של ציטטות ואימג'ים מזוהים, מבלי שנראטיב כלשהו יקשר ביניהם. האם כליאת הקולנוע הישראלי בגטו משלו תיצור אפקט חממה שיפרה את תעשיית הסרטים המקומית, או שמא יהווה הערוץ החדש של הלוויין סתם קופסת נעליים אטומה ללא חורי נשימה? באמת שאלה טובה.

מבלי לענות עליה ושכמותה, אומר קודם כל שזה נעים. נעים לראות ערוץ שכולו חי ונושם את הגוסס הנצחי הזה המכונה קולנוע ישראלי. על כל חסרונותיו, בגטו הזה כולם עדיין דוברים עברית ומכירים אחד את השני. כך שקשה, אבל נחמד. יתרונו הגדול של ערוץ הקולנוע הישראלי הוא בהיותו אפשרות אחת מבין הרבות של מנויי הלווין. אף אחד לא מצפה שהערוץ הזה יעמוד בפני עצמו ויספק נון-סטופ אנטרטיינמנט מהשורה הראשונה. ברור שצפויים לנו אינספור שידורים חוזרים והקרנות נפל של סרטי בורקס מחד, ושל דוד פרלוב מתעד אכילת קוטג' בקיץ 1972 מאידך. אבל אם הערוץ יספק לנו עניין מקרי פעם ב-48 שעות, הוא כבר יעשה את העבודה.

נדמה לי שמתוך היצע של שבעה ערוצי סרטים וכל מיני ערוצי תוכן מקורי, צופי הלוויין לא חייבים לדרוש מהערוץ החדש הזה שיעניין אותם יותר משעתיים ביומיים. ושעתיים ביומיים זה לא הרבה לבקש, כי בארץ הזאת עשו סרטים טובים חוץ מה"אלכס חולה אהבה" המחורבן הזה שדוחפים לנו כמו חוקן בשבתות בערוץ 2. קברניטי הערוץ החדש פשוט צריכים לדעת איך לארוז ולהגיש את הסרטים, ומבלי להתבייש. לא צריך להתנצל על הקרנת "חור בלבנה" ולרמוז שזה רק פילר בין "סנוקר" ל"שפשוף נעים". צריך להסביר לקהל שהסרט הזה לא קומוניקטיבי בשיט אבל עדיין, הוא עשה משהו בארץ וכבוד יש לא רק לקזבלן.

אותו דבר גם עם הפקות המקור שמשודרות במיוחד לכבוד עליית הערוץ. התוכנית של עידן כהן, "שקט מצלמים: להיות כוכב", פשוט לא עובדת. היא מנסה למתג את תעשיית הקולנוע הישראלית כבית-חרושת לכוכבים, ואם ההתייחסות הזאת היא אירונית אז סלחו לי, זה חמק מעיני. לא יעזור לערוץ הזה להציג את הקולנוע הישראלי כנוצץ, כי אלוהים יודע שהוא לא. אז מה אם גילה אלמגור נחשבת לסוג של דיווה, זה לא אומר כלום. זה שאסי דיין, אחד האנשים המוכשרים (והיפים) שהמדינה שלנו יצרה, מתגלגל ברחובות כזונת קראק, מעידה שאם משהו לא קיים פה אז זו תעשיית זוהר.

עידן כהן ראיין את צביקה הדר ככוכב ישראלי והאמתלה הייתה "עפולה אקספרס" (לכן הראיון צולם בחנות הקסמים של דיקו). זה היה מגוחך, שהרי צביקה הדר הוא באמת כוכב ישראלי - אבל לא כוכב קולנוע אלא טלוויזיה. אף אחד מהמעריצים שלו לא באמת זוכר שהוא הופיע ב"עפולה אקספרס" וסביר גם להניח שהוא הפסיד כסף על זה שהוא השתתף בסרט הזה. אז חשוב לספר את הסיפור של הקולנוע הישראלי, אבל ראוי שלא לעשות זאת בדרך שקרית, כי את זה אף אחד לא יקנה. צריך לספר את הסיפור האמיתי של איך סרטים נעשים בארץ, ראוי לספר על הקשיים, על החלומות המשוגעים ועל הקומבינות והשכונה שצריך לעשות בשביל להפיק פה סרט. ולא צריך לעשות את זה בצורה בכיינית, אלא כסיפור של חלוצים משוגעים לדבר. כמו יהושע חנקין ובאגסי סיגל, ש"החיים ע"פ אגפא" זה הנהלל שלהם ו"צומת וולקן" זה הלאס וגאס שלהם.

לערוץ הקולנוע הישראלי יש עתיד אם הוא ישמש מפלט זמני מהגשם שמשתינים עלינו בערוצים אחרים. אם יוותרו על תוכניות מביכות מסוגן של "סיפור מהסרטים" (בכתיבתו של עוזי וייל, מכולם), ויפסיקו לדפוק את היוצרים הדוקומנטרים בכסף, יש סיכוי שהערוץ הזה יחזיק. זה נכון שסרטי הבורקס הם הפיתיון הגדול שלו, אבל אין סיבה שהוא יתבייש ביצירות יפהפיות כמו "סוסעץ" או "עיניים גדולות".

כשם שערוץ שמוזיקה 24 נתן במה לקליפים ישראלים, התערב באבולוציה הטבעית וגרם להפקת קליפים חדשים, כך צריך לעשות גם ערוץ הקולנוע הישראלי. וכשהוא יתבסס אני מציע לו ללכת על תוכנית ריאליטי עם מנחם גולן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by