בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גרוזובי 
 
 
אחי רז

אחי רז מציין את גלריית איברי המין של "מתנה משמיים" דווקא ברשימת היתרונות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השנתיים האחרונות היו מאוד מתסכלות עבורי. מלבד גיחות ספורות ל"נונצ'קה" וכמה מחזורים בליגת האלופות עם הגרוזינים של גלאזגו ריינג'רס, נבצר ממני להטמע באופן רציני במטבל העדתי של הרגע. זה הכל בגלל שלא הצלחתי לתפוס בזמן אמת את "חתונה מאוחרת", שעל פי כל הדיווחים הגדיר בדיוק אטומי מה - ויותר מזה, עד כמה - אני מפסיד. אחרי שראיתי את "מתנה משמיים", סרטו השני של דובר קוסאשווילי, יכולתי להיווכח ממקור ראשון כי אכן, מדובר באנשים מאוד חתיכים עם ג'ניטליה מהמדף העליון, אבל כאלה שמצויידים באופי מאוד בעייתי. כיחידה אורגנית, הסרט עצמו היה כושל למדי, אבל לא הרשיתי לעצמי להיות מוטרד מזה בבואי לסכם.

כדי לא להיות מואשם בחוסר רצינות, לקחתי כמה ימים מאוחר יותר את "חתונה מאוחרת" בדי.וי.די, כדי שתהיה לי איזה נקודת מוצא להשוואה. הסרט זכה להצלחה גדולה בארץ ובגולה, והיו מי שניבאו שיהיה בין 5 המועמדים הסופיים לאוסקר באותה שנה. זה לא קרה. באופן אישי, לא כל כך הבנתי על מה היתה כל המהומה סביב הסרט הזה. אפילו קשה לי להגיד עליו שהוא בסה"כ "טוב ולא יותר", כמו שאומרים בדרך כלל כשלא מבינים על מה כל המהומה. גם זה לא. סרט סתמי ונמרח, שלא הצליח לרגש אותי כהוא זה, וביזבז רשימה יפה של שחקנים טובים על תסריט רע. אם "חתונה מאוחרת" היה מגיע מגרוזיה, ספק גדול אם מישהו פה היה משתין בכיוון שלו.

לכן "מתנה משמיים", על מגרעותיו הרבות מספור, הוא דווקא צעד בכיוון הנכון למיקסום התועלת שדובר קוסאשווילי מסוגל להפיק מעצמו. קודם כל, האין-תסריט שלו נדחק הפעם הצידה, לטובת תמונות מחיי העדה. יש אמנם סיפור מסגרת, אפילו נחמד, על שוד יהלומים משפחתי בשדה התעופה הלאומי (פרטים נוספים מייד), אבל הוא משמש רק כתירוץ לדייסת החרמנות שניצבת במרכז הסרט; שנית, האינפלציה במספר הדמויות שאחרי תנועותיהן יש לעקוב, מטשטשת את הסתמיות שלהן, תכונה שהיתה מאוד בולטת ב"חתונה מאוחרת"; ושלישית, קוסאשווילי היטיב למנף את ההצלחה של הסרט הראשון שלו לטובת גיוס קאסט עשיר, נוצץ ועתיר כשרון עוד יותר (יובל סגל מעולה בתפקיד הראשי, רונית יודקביץ' מעולה בתפקיד משנה, ליאור אשכנזי מעולה כתמיד בתפקיד קטן מדי, דובר עצמו בקמאו מבריק). העובדה שכל זה בשום אופן לא מספיק כדי להפוך את "מתנה משמיים" לסרט טוב, צריכה להדליק נורה אדומה בקרן לעידוד הקולנוע הישראלי.

במרכז הסיפור ניצבת, כאמור, גלריה משפחתית של תחמנים גרוזינים שהתבססו באחד הפרברים האפרפרים של ישראל, במקרה שלהם לוד. אב המשפחה, גיאורגי (מוני מושונוב, שאת הזין שלו אנחנו לא רואים במהלך הסרט), הוא המשך ישיר לניסיון מיצובה המפתיע של העדה הגרוזינית כקובי-מידן של ברה"מ לשעבר, ושולט ביד רמה על העניינים בשכונה בעזרת המוח האנליטי שלו. שני בניו, בחו וואז'ה (רמי הויברגר ויובל סגל, הזין של שניהם במרכז העניינים), עומדים בראש כנופיה שכונתית, כל חבריה סבלים בנתב"ג, שזוממת על משלוח יהלומים מדרא"פ.

אבל החבורה מגלה מהר מאוד שקשה לתכנן שוד מתוחכם בצורה רצינית כשמפלס החרמנות של כולם כל כך מרקיע שחקים: בחו מזיין מהצד מנתחת לב רוסיה ("אין כמו זין גרוזיני בכוס רוסי" הוא מוסר השכל מרכזי שמלמד הסרט); ואז'ה מזיין ומתחתן עם קטו (בקי גריפין) למרות שהוא בכלל בקטע של אמא שלה, מרגו (רונית יודקביץ'), ששומרת אמונים לבעלה המת, שמיוצג על ידי תמונת קיר גדולה של ביבי נתניהו. יש עוד הרבה התפתחויות באווירת אמיר קוסטריצה פוגש את אסקימו לימון (לפחות פעמיים מרימים שם חצאיות, רק שהפעם אלה אנשים מבוגרים), אבל יש מעט מאוד טעם בהמשך הפירוט, כי גם בסרט קשה לעקוב אחריהן.

השורה התחתונה היא ש"מתנה משמיים" נופל בין הכיסאות. הוא לא מספיק חוגג על עצמו בשביל להיות מהתלת בורקס מושקעת ויזואלית, הוא רחוק מלהיות חכם מספיק בשביל לנקז מעצמו איזו אמירה, ובטח שלא מעניין מספיק בכדי להיות מרגש יותר מנגיעה מקרית פה ושם, וגם זה רק בדקה האחרונה. מה שבכל זאת יש לו להציע זה הרבה שחקנים טובים בתצוגת שיא, סטיילינג מעורר השתאות וגלריה ארוכה של אברי מין מכל הבא ליד. אם דחוף לכם לברר למי יש יותר עבה ומי לא מגלחת, לכו. אם לא כל כך, אל תלכו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by