בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבה 

אהבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(מתוך המחזה ``שקרים בסוף העולם``, מאת רוברט דיי)
 (מתוך המחזה ``שקרים בסוף העולם``, מאת רוברט דיי)   
מוזר, אבל למדתי לאהוב לא מהאשה שנישאתי לה, אחרי שנים רבות של רווקות, אלא מהאשה שקדמה לה, זו שלא יכולתי להשיג. האשה שאהבתי מאז שהייתי נער, שבמשך עשר שנים רצופות לא עברה שעה בלי שאחשוב עליה.

כמובן שחשבתי עליה הרבה. אתה תמיד חושב הרבה כשאתה לא יכול לקבל משהו שאתה רוצה, ולא היה שום סיכוי שאקבל את מה שרציתי. ועם זאת היא היתה כל כך קרובה - גדלנו ביחד, הלכנו לאותו בית ספר, אחר כך לאותה אוניברסיטה. חצי שנה אחרי שעברתי לבוסטון גם היא עברה לשם.

למה המשכתי לסבול, כל השנים הללו? כי בכל רגע ורגע, האמנתי שהדבר הטבעי ביותר בעולם יכול לקרות. שהיא תבין, לפתע, שאני הוא האיש.
עשר שנים. אתה יכול לחשוב הרבה בעשר שנים של ריחוק מהאשה שאתה אוהב. אומרים שרק מי שמאמן את בלוטות הטעם שלו מסוגל להבחין בהבדל בין בישול "טעים" לבין בישול "עילאי". איני יודע, מעולם לא הייתי גרגרן גדול. אבל אני יודע שאפשר גם אפשר לאלף את חדרי הלב, שיכירו בטעמה האמיתי, הנסתר, של אהבת אמת. עשר שנים אילפתי אותם, וכשגמרתי לאלף אותם היא הלכה לגור בארץ אחרת, עם גבר אחר. בזה הסתיים השיעור שלי.

וברגע שהסתיים השיעור התחילו החיים האמיתיים. עם אשה אמיתית, שאהבתה אלי היתה אמיתית. אבל לרגע אינני משלה את עצמי - העדרותה של זו שאהבתי מחיי, בשנים הקריטיות ביותר, היא זו שלימדה אותי מה זו אהבה. לא האשה עצמה. חסרונה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by