בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פסטיגמבה 
 
 
עידו רוזנטל

עידו רוזנטל קובע כי אין שום הצדקה לקיומו של פסטיגל עם רודריגו, עופר שכטר ויעל דואני

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מישהו מוכן להסביר לי בשביל מה קיים הפסטיגל? הרי מלבד העובדה שמדובר בבייביסיטר עם השכר הגבוה ביותר בעולם, שמפרנס בכבוד את "מיטב" אמני ומפיקי ישראל ונותן להם אוויר כלכלי לנשימה, אין שום הצדקה לקיומו של המפעל הציוני המפואר הזה.

רשימת משתתפי הפסטיגל השנה כוללת את יהודה לוי, יעל בר זוהר, גיא אריאלי, עופר שכטר, מלי לוי, רודריגו גונזלס, להקת חמסה, יעל דואני, צביקה פיק ושלומי סרנגה. למעט השניים האחרונים מדובר בדוגמגישים מהזן הנחות ביותר, שמסיבה לא ממש ברורה (אוקיי, כסף) החליטו שהם יכולים לשיר. הרי לא הייתם רוצים לראות את צביקה פיק מהלך לו בחוטיני על מסלול הדוגמנות, אז מה לעזאזל אתם חושבים לעצמכם?

השירים של הפסטיגל מזמן איבדו כל צלם אנוש. הסיכוי שמישהו, כולל הזמרים, יזכור אותם אחרי חודשיים שואף לסיכוי שסדאם חוסיין ייצא זכאי. המהירות שבה מוכתרים ומודחים "מלכי הילדים" החדשים מטורפת, ומשנה לשנה מתברר שאין גבול לאבסורד. מה שמעצבן, מעל הכל, הוא שפעם זה היה אחרת.

הקוראים הצעירים אולי לא יאמינו, אבל פעם היו משתתפים בפסטיגל זמרים אמיתיים. כאלה שמעולם לא השתתפו בקמפיין של אף חברה, שהוציאו אלבומים עם שירים משלהם ושעשו בחיים שלהם קצת יותר מלנסות להרשים בחורה בתוכנית שידוכים.

השירים שנכתבו לפסטיגלים (ועד 1987 גם לפסטיבלים) לא יצאו מפס ייצור של מלחין סדרתי, ואולי בגלל זה גם לא נשטפו אחרי ההופעה יחד עם כתמי הסופגניות. שירים כמו "תנו לגדול בשקט", "אמא" (מדוע הקיץ וכו'), "המשפחה שלי" (זה התחיל בשני הורים), "מיכאל", "הופה היי" ו"הסבון בכה מאוד" ממשיכים לגדל דורות חדשים של ילדים, עשרים שנה אחרי שנכתבו.

נראה לכם שמישהו יזכור (או זוכר) את "רינה טרמפולינה", "חולת פרסים" או "שיר הרשעים" (אני נשבע לכם שמדובר בשירים אמיתיים)?. חיפוש מקרי בקאזאה העלה ארבעה שירים מבין הפסטיגלים של השנים האחרונות - שלוש מחרוזות ושיר אחד של יעל בר זוהר מפסטיגל 2002.

השירים של הדור הנוכחי מגיעים במקרה הטוב (!) מיעל בר זוהר, ובמקרה הפחות טוב מדנה דבורין. נכון שהטלוויזיה היא זו ששולטת בשוק, אבל זה עדיין לא מצדיק את השירים המחורבנים שמוצעים היום לילדים המסכנים, שנאלצים להסתפק בשאריות של אחיהם הגדולים (ואפילו של הוריהם).

שירי ילדים הם מרכיב חשוב בגילאים 5-12. קצת אחרי שהילדים יוצאים מהלם דץ ודצה שדחפו להם לווריד מגיל אפס, וקצת לפני שהם מתחילים לחקות את בריטני ספירס ובלית ברירה נאלצים גם לשמוע את המוזיקה שלה – מגיע להם שיקבלו שירים משלהם. פעם הפסטיגל היה מספק את השירים האלה. היום הוא גורם להם להתחיל לחשוב על דיאטה בגיל שבע.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by