בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"סבודי" (סיפור קצר בן מילה אחת) 
 
 
תמר גלזרמן

תמר גלזרמן חייבת לחלוק את ההתרגשות מ"הסימפוניה הגמורה", אוסף הסיפורים הקצרצרים של אאוגוסטו מונטרסו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם"/ אאוגוסטו מונטרוסו

אאוגוסטו מונטרוסו הוא המחבר של "הדינוזאור", הסיפור הקצר בעולם. רוב הסיפורים ב"סימפוניה הגמורה", אוסף מיצירותיו שיצא זה עתה בעברית, לא עולים על חצי עמוד. האפיים מביניהם מגיעים לארבעה עמודים. האהוב עליי, "הינשוף שרצה להציל את האנושות", אורכו עמוד אחד בלבד. ואין בו מקום למילה אחת נוספת.

לקריאת "הסימפוניה הגמורה" היתה השפעה אלתרמנית עליי, לא במובן עיסוק באהבה יוקדת וקנאה ממיתה, אלא במובן שלא הייתי מסוגלת לקרוא אותו לבד. הוא היה כל כך יפה שהייתי מוכרחה להקריא ממנו למי שבמקרה היה בסביבה. לאורך הקריאה, הקצרה, 140 ע"מ בסה"כ, התדפקתי על דלת השותפה
כחמש פעמים והודעתי לה שהיא רוצה לשמוע משהו מרגש. והיא התרגשה.

בניגוד לרומאנים ארוכים, שמאפשרים לקורא להסתפח אליהם ולהיהפך לחלק מהעלילה. הסיפור הקצר, בדומה לשירה, מציע לקוראים את ההפך, את היכולת שלהם לספח אותו, להפוך אותו לחלק מהנארטיב שלהם. לצטט, להניח את האצבע על שורה זו או אחרת ולקרוא בהתרגשות, "זה זה! זה בדיוק זה!". וסיפורי "הסימפוניה הגמורה" הם זה, בדיוק זה, חלקם בגוף ראשון, חלקם נעים בתרגילים מבריקים בין גופים ומספרים, חלקם מפי הסוס וחלקם מיומן הילד, סבים סביב הציר המודע לעצמו של סופר שאינו כותב, של נגן שאינו מנגן, של מי שמחכה רק עוד יום, עוד שנה, עוד עשור, עד שיתחילו החיים. של מי שמעדיף לשתוק ולהיחשב חכם.

אבל אין כאן רחמים עצמיים, לפחות לא מעבר לרמה החיננית. ואין כאן לאומניות, למרות שלמונטרסו, גוואטמלי שגלה פוליטית, היו כמה דברים חשובים לומר על היחס הפטרוני של אירופה וארצות הברית אל תושבי אמריקה הלטינית. האיש הזה היה עניו מכדי לדבוק במחסום הכתיבה שלו וחכם מכדי להגביל את הביקורת שלו לאמריקה הלטינית בלבד. הוא כתב משלים שנמשל שלהם יכול להמצא בכל תרבות. יצירותיו נוגעות בכל: במוסר, באתנוצנטריות, בארס פואטיקה ובערש התרבות.

את חווית הקריאה בעברית של ה"סימפוניה הגמורה", ספרו הראשון של מונטרוסו שתורגם, חייב הקורא למתרגמת. טל ניצן-קרן היא משוררת של אמת, ולא רק בזכות ספרה שלה, "דומסטיקה", אלא בעיקר מפני שהיא מסוגלת, שוב ושוב, להעביר טקסט מדוייק ומהודק ולהותיר אותו גאוני ואורגני. ניצן-קרן,
שתרגמה גם יצירות של בורחס, מולינה, נרודה, לורקה ורבים אחרים, היא גם מי שהציגה לי בזמנו את המשוררת היפה ביותר ביקום, אלחנדרה פיסרנאק, ומי שעומדת מאחורי אנתולוגיית השירה המפעימה "פעמון הפרא". עוד ספר שבלתי אפשרי לקרוא לבד.

ראו מה עשיתי, הכברתי מילים על אאוגוסטו מונטרוסו, מלך הקיצור. וזאת בעת שמה שבאמת רציתי לומר הוא, צאו וקיראו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by