בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אלטרנתקווה 
 
 
אורלי גונן

אורלי גונן מגישה רשימה של מספר נקודות ציון בולטות בגזרת תוכניות הרדיו האלטרנטיביות של ההווה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אלט שיפט" עם אושיק ארנסט (ראשון, 24:00 – 02:00, רדיו תל-אביב 102FM)

אם מוסיקה היתה תנועת נוער, אז אתם הייתם החניכות המסמיקות ואושיק היה המדריך השווה והחמוד שלא יודע שהוא כזה. בחן רב ובלי שמץ התנשאות הוא מגיש שעתיים של מוסיקה אלטרנטיבית, בעיקר כל מה שנכלל תחת רוק אלטרניבי, אך בלי לפסוח גם על המחוזות האלקטרוניים השונים. אף על פי שאיננה מוגדרת ככזו, אפשר לשייך את אלטשיפט לז'אנר תוכניות המדריך. חלק נכבד מהתוכנית מוקדש למוסיקה חדשה (לפעמים חודשים לפני שהדיסק/סינגל מגיע לארץ) ובין לבין מוגשת אינפורמציה מעניינת ומדודה. בנוסף, פעם בחודש מתארח בתוכנית הרכב, או יוצר/ת אינדי ישראלי ומוקלטות גירסאות הופעה בלעדיות, שמושמעות בתוכניות הבאות. את הפלייליסט הוא מכין מראש, אך לדבריו "משהו תמיד משתנה בסוף - לפי המצברוח בשידור", ויש גם מענה לבקשות מאזינים. החיבורים לעיתים קונספטואליים, לעיתים מוסיקליים - מעין סיעור מוחות אסוציאטיבי אישי.

"הקצה" עם אייל פרידמן (ראשון עד שלישי, 22:00 - 24:00, גלגל"צ 91.8FM)

לראות את קוואמי משדר זו לבטח אחת ההופעות הטובות ביותר בעיר. וזה לא שהוא מנסה להרשים מישהו - הוא פשוט מחובר כולו לשידור ולגמרי חי את המוסיקה. מחזה נפלא. שלוש פעמים בשבוע הוא מגיש שעתיים אלטרנטיביות גדושות במוסיקה חדשה מכל קצוות האוף מיינסטרים – רוק, אלקטרוני, מוסיקה שחורה, ג'אז וכל תתי הז'אנרים המשתמעים מכך. לצד המוסיקה החדשה לא ממעט קוואמי במידע על המוסיקאים, ההשפעות, תתי הז'אנרים ועוד - הכל נשלף ממאגר הידע הבלתי נדלה במוחו. כל יום הוא משקיע כמה שעות של עבודה אינטנסיבית בהכנת התוכנית, ולטענתו "אם זה פחות ממושלם, זה לא טוב". בעריכה המוסיקלית אין סכמה, החיבורים הם מוסיקליים, רעיוניים ורגשיים. בימים אלו מסתיים סיכום השנה של "הקצה", שכולל את מצעד אלבומי השנה ומצעד שירי השנה על-פי בחירת המאזינים ומלווה בסקירת המגמות המוסיקליות שבאו לידי ביטוי ב-2003.

"פיוז'ן" עם תמי ביברינג (רביעי 19:00- 20:00, קול הקמפוס 106FM; ש.ח: חמישי, 08:00 – 09:00)

במידה והיה קיים ארגון אלקטרו בינלאומי, תמי ביברינג וודאי היתה מקבלת את התואר שגרירה של רצון טוב מטעמו. פעם בשבוע היא מתפקדת ככזו ומשדרת שעה על טהרת האלקטרו, לפעמים בשילוב אסיד, ברייק-ביט וג'אנגל. את השידור מתקלטת ביברינג בעמדת ה- CDJ שבאולפן, ממקססת בין הקטעים ומשתדלת לדבר כמה שפחות. למרות שפתיחות המיקרופון המועטות מוקדשות לאינפורמציה, עוברת בתוכנית נימה אישית וייחודית. הפלייליסט נוצר במהלך השידור ובבסיס העריכה עומד הקצב – מעבר מוסיקלי שייצור מיקס טוב. מעבר לזה היא מקפידה על שני דגשים בעריכה: קטעי אלקטרו חדשים, ונשים יוצרות (כך למעשה הגיעה לנישת האלקטרו, לדבריה. בתחילה הגישה תוכנית פריסטייל עם פוקוס נשי, וכשגילתה את ריבוי הנשים שיוצרות אלקטרו החליטה להתמקד בסגנון). בעבר היא אירחה בתוכנית את אולריך שנאוס והיא מבטיחה שברגע שכף רגלה של מיס קיטין תדרוך כאן, תארח גם אותה.

"אחרי השקיעה" עם בועז כהן (ראשון עד חמישי, 18:00-19:00, 88FM)

חמש דקות מתחילת השידור וכבר קיבל בועז כהן שני פקסים ממאזינות קבועות. מצד אחד זהו נתון מפליא, בהתחשב בהנחה שרוב מאזיניו הם נהגים ונהגות בדרכם חזרה מהעבודה. מצד שני הוא לא כל כך מפתיע, שכן בתוכניתו היומית מצליח בועז, בעזרת המוסיקה ובשילוב נימה אישית, להפוך את חוויית הנסיעה (או כל חוויית האזנה אחרת) לשעה נעימה ומסקרנת. הסגנון המוסיקלי של "אחרי השקיעה" כולל בעיקר את כל תתי הז'אנר של רוק, אך משלב לעיתים גם סגנונות אחרים והוא נע, להגדרתו, "בין אלטרנטיבה אזינה למיינסטרים איכותי". הוא מכין את הפלייליסט מראש, אך פתוח לשינויים במהלך השידור. כחסיד של רדיו אקלקטי דוגל כהן בהיגיון עריכתי – לטענתו כל קטע מוסיקלי יכול להיות נגיש אל המאזין ובלבד שיוכנס אל הקונטקסט הנכון. לפיכך אפשר לשמוע בתוכניתו שיר של "ג'יזס אנד דה מרי צ'יין" ואחריו שיר של הזמרת האיטלקיה מאנויה פיורלה, או קטע של הצ'לן דיוויד דארלינג ואחריו שיר של "הפו פייטרס". חיבתו לסקוטים ראויה לציון.


"ברד" עם רן שריג (רביעי, 24:00 – 02:00, רדיו תל-אביב 102FM)

כש"ברד" משודרת האולפן חשוך ואפלולי. כך מתחיל רן שריג ליצור את האווירה המיוחדת של תוכניתו. שעתיים של מוסיקה מגוונת - אלקטרונית בעיקרה, וטבעי שתשמעו גם הרבה היפ הופ, לעיתים רוק ואף הבלחות מוסיקה קלאסית (הרקוויאם של מוצארט לא זר למאזינים אדוקים). הפלייליסט אינו מוכן מראש - הקטע היחיד המתוכנן הוא קטע הפתיחה ומשם הכל מנווט על-ידי רגש בלבד, פרט לאידיאולוגיה אחת קטנה – דגש על מוסיקה חדשה. כך נוצרת תוכנית מאד אווירתית, ללא הכברה במילים (פה ושם מידע על המוסיקה, או על מצב-רוחו של השדרן) ועם זאת מעדכנת בדרכה ומרתקת. מדי פעם ("כשמתחשק, או כשנמאס לי מעצמי") רן מארח בתוכנית. לרוב מוסיקאים מכל קצוות השוליים, אך לא רק –
לאחרונה אירח משוררת צעירה. אגב – אם מישהו תוהה בעניין השיר שכתב ללהקת "חמסה" – שריג מספר: "זה היה שיר מוזמן לחלוטין, התשובה היא כסף".

"רחצה לילית" עם אורי בנקהלטר (שני, 24:00- 04:00, קול הקמפוס 106FM)

אילו היו פסי-קול לחלומות, אורי בנקהלטר היה מעצב אותם. פעם בשבוע, למשך ארבע שעות, טווה בנקהלטר מסלול מוסיקלי רב-גוני ומלא פיתולים. תוכנית אווירה טהורה, עם סגנון מוסיקלי חוצה ז'אנרים. מעין מסע לילי סהרורי אל מחוזות רגשיים שונים ומשונים. שום דבר לא ידוע מראש, הכל נוצר בו ברגע. אורי נכנס לאולפן, מפזר סביבו עשרות מזוודות עם מאות דיסקים ורק כפסע מתחילת השידור הוא מחליט על הטראק הראשון. משם הוא ממשיך בהתרוצצות מרשימה בין המזוודות ברחבת האולפן, שמטרתה לגלות מה הטראק הבא. ב"רחצה לילית" כל החיבורים הופכים אפשריים. באותה תוכנית תוכלו לשמוע את “Fog”, נינה סימון, קטע גליצ'ים הזוי, מטאליקה והפילהרמונית חוברים להם יחד בנעימים. קימוצו במילים הוא פועל יוצא של התמסרותו לחוויה המוסיקלית. "מי אני שאפריע למוסיקה", טוען בנקהלטר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by