בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ללא כותרת 

ללא כותרת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(מארק סטרנד)
 (מארק סטרנד)   
ובאשר לשיר "הערצה" שטמנת בכיסך,
שהתחיל, "אני חושב עלינו כל הזמן,
אנו הסופר-בני-אדם, איך שאנחנו עפים סביב ואומרים, `היי, אני זה-וזה, ומי אתה?`"
חלפו שנים מאז טרחת לקרוא אותו. אבל עכשיו
באור הסגלגל מתחת לצל האורנים, הזמן
נראה מתאים. אבק התשוקה, פירורים כהים של תמונות
בתחתית הדף, זה כל מה שנשאר. והיא היתה יפה,
והשיר, כך חשבת בזמנו, היה יפה לא פחות.
הסגול הופך לאפר. העניים נעלמים. איפה
היא עכשיו? ואיפה הנער ההוא שעמד שעות
מחוץ לביתה, שלמד מאוחר מדי שמשהו תמיד
עומד לקרות בדיוק ברגע שאין בו שום צורך?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by