בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
למביני כלום בלבד 
 
 
דביר וולק

דביר וולק על "תרגיע", הסידרה השופכת של לארי דייוויד, מהוגי סיינפלד, שעלה השבוע בערוץ ביפ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיק בוי: ``זו תופעה ידועה בכל תחומי החיים. רגע אחד, יש לך את זה, ואז אתה מאבד את זה, וזה אבוד לתמיד. כל תחומי החיים. ג`ורג` בסט, למשל. היה לו את זה, איבד את זה. או דיוויד בואי או לו ריד``
רנטון: ``חלק מחומר הסולו שלו לא רע``
סיק בוי: ``לא, הוא לא רע, אבל גם לא מדהים. ועמוק בלב אתה יודע שלמרות שזה נשמע בסדר, בעצם זה סתם חרא``.


החיים לא פשוטים אחרי שאתה חתום על הצלחה מסחררת, במיוחד אם היית פעם פורץ דרך ומהפכני. לא משנה מה תעשה אחר כך, בציפיות שיתלו בך כבר לא תוכל לעמוד. לכמה אנשים - דגולים וגאונים ככל שיהיו - יש יותר מרעיון טוב אחד בחיים? אנשים כמו ג'וני ליידון, דיוויד בואי, רידלי סקוט, דאגלס קופלנד, קורט קוביין - תמיד שבויים במהפכנות של התחלת הדרך שלהם, ולעולם לא יצליחו לרצות אף אחד, פשוט כי פעם הם היו טובים מדי לרגע אחד קטן.

נראה שהקללה הזו רובצת במלוא משקלה על ג'רי סיינפלד, כמו על כל שאר האנשים שהתפרסמו בזכות הסידרה פורצת הדרך שלהם. לא משנה מה הם יעשו, תמיד ישוו אותם לחדשנות של סיינפלד בזמנה. עכשיו נותרת להם הברירה: לנסות לעשות מה שיצפו מהם - ראו הסדרות הכושלות של ג'וליה לואי דרייפוס וג'ייסון אלכנסדר; להיכנס להסתגרות אוטיסטית משהו כמו סיינפלד; או לקחת את העניינים בסבודי, כמו לארי דייוויד.

אותו דייוויד, נזכיר, היה שותפו של ג'רי סיינפלד ליצירת הסידרה ההיא, והאיש שהדמות של ג'ורג' מבוססת עליו. נעבעך, תחמן, חסר משמעת עצמית, עצלן, ממושקף וקירח. את השנים הראשונות שאחרי סיינפלד בילה דיוויד בלא לעשות כלום, מה שהוא הכי אוהב - רק שעכשיו הוא גם היה מיליונר. ואז כנראה שיעמם לו. אז הוא עשה על זה סידרה. והיא פאקינג הדבר הכי מצחיק שראיתי בטלוויזיה בשנים האחרונות. מאז... ובכן, תעשו את החשבון לבד.

מה שיצא לדיוויד זה "תרגיע" (שעלה השבוע ב"ביפ"), שזה תרגום לא הכי להיטי ל-"Curb Your Enthusisam", סידרה בה משחק דייוויד את עצמו - יוצר סיינפלד שמעביר את חייו בנעימים בבטלה על זרי הדפנה. משחק זו קצת הגזמה - הסידרה פשוט עושה סימולציה מצחיקה עד דמעות, ואני מניח שגם אותנטית למדי, של החיים שלו, בפורמט פסבדו-תיעודי. המצלמה עוקבת אחרי עלילותיו הביזאריות והמביכות של דיוויד, אין צחוקים מוקלטים, רוב הסצינות מאולתרות לחלוטין, יש הרבה שחקנים הוליוודיים בתפקיד עצמם, הרבה בדיחות פנימיות והומור עצמי - בשתי מילים, דליקטס.

באחת הסצינות המשובחות בפרק הפתיחה של העונה השניה של הסידרה, נפגש דייוויד עם ג'ייסון אלכסנדר, ששיחק את ג'ורג' בסיינפלד, בתפקיד עצמו. אלכסנדר בוכה לדיוויד על זה שמאז סיינפלד כולם חושבים שיש לו רק דמות אחת, של ג'ורג', והוא לא מקבל תפקידים שהם לא של שמוקים. דייוויד נעלב עד עמקי נשמתו שאלכסנדר חושב שג'ורג' - דייוויד - הוא שמוק, ומזכיר לו שכל מה שקרה לג'ורג' מבוסס על חייו הוא. דייוויד משתמש בצורה מבריקה בסצינה המופרכת הזו כדי להתכתב עם המבקרים של הסידרה, שמפילים אותו למלכודת ההשוואה הבלתי נמנעת של "תרגיע" עם סיינפלד, והתיאור שלה בתור "הסידרה של ג'ורג'". וזה שנון וחכם ופשוט מצחיק - בקיצור, תראו ותבינו.

ואם בכל זאת להידרש להשוואה לסיינפלד, כי בגללה הרי נכנסתם לכאן, אז נאמר רק ככה:
א. זה לא סיינפלד. אם כבר, זה מזכיר את "לארי סנדרס" או את המופע של כריס אייזק.
ב. אם קריימר הוא כוס התה שלכם, תשנאו את הסידרה הזו. מצד שני, אם קריימר הוא כוס התה שלכם, אתם לא מבינים מה טוב בשבילכם, אז לכו להזדיין מצדי.
ג. עזבו למי יש יותר גדול, סיינפלד היתה גאונית, "תרגיע" גאונית בצורה אחרת לגמרי - למרות שההומור באופן טבעי דומה. היא פשוט מצחיקה, וזהו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by